30/03/2025
זהו ספר יחיד במינו, המתאר את מסעו של ילד בן 5 ברחבי ארץ ישראל בתקופת המנדט, ומקפל בתוכו סיפור מרתק.
מחבר הספר הוא המורה והסופר יהודה אידלשטיין מקלוזנבורג, שנודע לימים בתור הביוגרף של ראש השומרים אברהם שפירא.
בשנת 1925 נסע אידלשטיין לביקור בארץ ישראל והחליט להישאר בה. ב-1926 עלתה משפחתו והצטרפה אליו – אשתו, ושלושת ילדיו הקטנים: נעמי, משה שמואל ושלמה.
באותה תקופה כותב אידלשטיין את הספר הזה, הכתוב מנקודת מבטו של הילד – שמואל, ומבוסס על מסעותיו האמיתיים של אידלשטיין ברחבי הארץ.
שמואל מסתובב ברחבי הארץ, מתרשם מהנופים היפים, ומתפעל מהיישובים ומהקיבוצים המשגשגים. במסעו הוא מרחיק לכת עד מטולה הצפונית, ומשם מביט בערגה אל החרמון הלבן.
לצערו "שומרי הגבול מונעים מלעלות אל ההרים הגבוהים", החרמון והלבנון, כי "הר חרמון שייך לממשלת סוריה אשר בדמשק, והלבנון לממשלת הלבנון אשר בבירות". שמואל מביע תקווה ש"גם הנוף ההוא עוד לנו יהיה, ועוד יבוא היום וגם שם יהיה ישוב עברי".
במהלך סיורו ברחוב יפו בירושלים זוכה שמואל לפגוש עולה חדש שהגיע זה עתה להתיישב בארץ. המחבר, אידלשטיין, מתאר את המפגש הזה בצורה ציורית-תנ"כית:
"וישא שמואל את עיניו וירא והנה איש זקן ונשוא פנים מהלך לאיטו כשהוא נשען על יד הכסף של מטהו. קריאת תמהון ושמחה פרצה מפיו לאמר: האח! הנה רבינו! הזקן הזה הוא רבינו משה שמואל גלזנר, שהיה רב בעירנו ארבעים וארבע שנה".
"כשהתחילו אצלנו הצעירים לעורר תנועה בעד תחיית עמנו בארץ האבות, היה הוא הראשון בין הבנים הזקנים שנלוו אל הצעירים ועבדו יחד עמהם בעד הרעיון הקדוש. דבר זה עורר עליו שנאת קנאים רבים, עד שקצה נפשו במלחמה, עזב את עדתו ועלה לארץ ישראל. ועתה הנה זכיתי לראותו על אדמת הקודש".
למה אידלשטיין בחר להכניס דווקא את הרב גלזנר לספר, ולהקדיש לו פרק שלם?
הסיבה היא שהוא למד בישיבתו של הרב גלזנר, והעריץ אותו מאוד. מסיבה זו קרא אידלשטיין לאחד מבניו על שמו של הרב – "משה שמואל".
שמו של הספר הוא 'בארץ האבות והבנים', וכותרת המשנה: 'ספר מסעו של שמואל בארץ ישראל בירחי החופש'. הספר נדפס בעיר קלוזנבורג בשנת תרפ"ד (1925), בהוצאת 'תרבות' בטרנסילבניה. מטרת הספר היא כפולה: לעורר בקרב הנוער את האהבה לארץ ישראל ואת הרצון לעלות אליה, וגם ללמד אותם את השפה העברית וכללי התחביר. בסוף כל פרק מופיעים כללי תחביר עברי על בסיס המילים והמשפטים המופיעים באותו הפרק.
הספר נדיר מאוד, וידועים ממנו כיום עותקים בודדים בלבד. אחד מהם מוצג אצלנו בתצוגת הקבע, במוזיאון היהדות הדוברת הונגרית.
אנו מזמינים אתכם לבוא ולבקר במוזיאון, ולהנות משפע המוצגים המרתקים שיש בו.
