28/05/2026
🌍 כשראש הממשלה הזר הראשון הגיע לישראל הנצורה – ואלתרמן כתב לו שיר 📜
שם קצר הוא. או נו. שם קצר
עד לצער.
מנהג אסיה: בין צליל השמות הגוץ
ובין טיב ממדי השטחים קיים פער...
יהי כן. לא בארך הערך נעוץ.
מה קצר הוא הצליל, אך כה רב
הוא השער
הנפתח בו. האין זה מופת
של קימוץ?...
עוד לא אות למפנה... רק ראשית
מנחשת.
בין מזרח לבינינו ערב כורה תהום.
עוד אנחנו עומדה פה
בקצה היבשת. נצורים ומנודים וגדופים מלאם.
- - איש אמית הוא שקם
ולא חת מגשת
וחיך ואמר בעברית: שלום
(נתן אלתרמן, הטור השבועי, "דבר", 3 ביוני 1955)
אוּ נוּ, או תָאקִין נוּ (U Nu, Thakin Nu), היה ראש ממשלתה הראשון של בורמה (הקרויה מאז 1989 מיאנמר) בשנים 1948–1956, ובעוד שתי תקופות כהונה נוספות, קצרות יותר, בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60.
"או" ו"תאקין" הם תארי כבוד בורמזיים. נו פעל בתנועת השחרור הלאומית הבורמזית לפני מלחמת העולם השנייה, ועל כן נכלא על ידי הבריטים, השליטים הקולוניאליים של בורמה באותה עת. לאחר הכיבוש היפני של בורמה בתחילת המלחמה, הוא שוחרר מהכלא על ידי היפנים והחל לשתף עמם פעולה. מאוחר יותר, בעקבות השלטון הברוטלי שהנהיגו היפנים במדינה, פנה נו נגדם.
או נו התמנה לראש ממשלת בורמה לאחר קבלת העצמאות מבריטניה בשנת 1948, והפך לאחת הדמויות הבולטות במדינות האסייתיות החדשות שקמו לאחר מלחמת העולם השנייה. ישראל מינתה את חבר הכנסת דוד הכהן לציר ישראל בבורמה, והוא היה כוח מניע בחיזוק הקשרים בין המדינות בזכות אישיותו האנרגטית והנמרצת.
הרקע לביקורו של או נו בישראל היה ועידת בנדונג שנערכה באינדונזיה באפריל 1955. מתחילת שנות ה-50 פעלו מדינות באסיה להקמת גוש מדיני באומות המאוחדות, שיהיה נפרד מן הגוש המערבי ומן הגוש המזרחי. לגוש זה הצטרפו רוב מדינות ערב, ובשנת 1953 הצטרפו אליו גם שתי המדינות האפריקאיות העצמאיות היחידות באותה התקופה – אתיופיה וליבריה. בשנת 1956 הפך הגוש האסייתי-אפריקאי לגוש האזורי הגדול ביותר באו"ם.
באוגוסט 1953 החלה אינדונזיה במגעים לכינוס ועידה של מדינות אסיה ואפריקה. מארגני הוועידה רצו לייסד גוש חדש – לא מערב ולא מזרח – אף שבפועל נטיית המדינות הייתה פרו-מזרחית, אנטי-מערבית ונייטרלית לכאורה בלבד. ישראל הייתה מעוניינת לקבל הזמנה לוועידה ופנתה לאו נו שיסייע לה להשתתף בה. או נו, שהיה אחד מיוזמי הוועידה, ניסה לסייע לישראל לקבל את ההזמנה, אולם ראשי מדינות אחרים מבין היוזמים – נהרו מהודו, סוקרנו מאינדונזיה ומוחמד עלי מפקיסטן – התנגדו להזמנתה.
הועידה נפתחה ב-18 באפריל 1955 ובהשתתפות 29 מדינות, ש-14 מהן היו מוסלמיות. הנציג הערבי הבולט ביותר בה היה גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, וכן השתתף בה המופתי הירושלמי, חאג' אמין אל-חוסייני, כחבר משלחת תימן. לוועידה הגיע גם ראש ממשלת סין העממית, ג'ו אcontentלְאַי (Zhou Enlai), שהפך לאחת הדמויות החשובות ביותר בה. בוועידה התקבלה סדרת הצהרות והחלטות אנטי-ישראליות, והיא נחשבה בעיני ראש הממשלה, משה שרת, כ"מפולת".
או נו הביע עוד ביוני 1954 רצון לבקר בישראל. בעקבות ועידת בנדונג והפגיעה המדינית בישראל במהלכה, פעלו מדינות ערב ובראשן מצרים לבטל את הביקור (או נו תכנן לבקר גם במצרים). למרות הלחצים, ובעידודו של דוד הכהן, החליט או נו לבקר בישראל, ומשם להמשיך לבריטניה וליוגוסלביה.
או נו הגיע לישראל ב-29 במאי 1955 והיה ראש המדינה הזר הראשון שביקר בה. הוא התקבל בהתלהבות רבה על ידי הציבור הישראלי בכל מקום אליו הגיע, וסייר ברחבי הארץ: במכון ויצמן, ברמת הכובש, בעמק הירדן, בעמק בית שאן, בעמק יזרעאל ובשדה בוקר – שם ביקר את דוד בן-גוריון, שעמו קשר קשרי ידידות עמוקים (בן-גוריון אף ביקר בבורמה ב-1961 בביקור גומלין, ושהה שם כמה ימים במנזר בודהיסטי יחד עם או נו). הביקור הסתיים ב-6 ביוני והותיר רושם כביר בישראל.
או נו כיהן כראש ממשלת בורמה (לסירוגין) עד שהודח בהפיכה צבאית בשנת 1962, ונעצר במעצר בית ממושך. הוא שוחרר כעבור שנים, והלך לעולמו בשנת 1995.
בארכיון המדינה שמור אלבום תמונות של ביקור או-נו בישראל בסוף מאי 1955. בתמונה- או נו מבקר במושב של עולי קוצ'ין בפרוזדור ירושלים. קישור לתיק התצלומים המלא בתגובות.
בישיבת הממשלה בתאריך 29 במאי 1955 מדווח ראש הממשלה שרת לממשלה על ביקורו הצפוי של או נו בישראל ועל ההכנות והרקע לביקור. קישור לישיבה המלאה בתגובות.
