Ghetto Fighters' House בית לוחמי הגטאות

Home
Israel
Lohame HaGeta'ot
Ghetto Fighters' House בית לוחמי הגטאות

מוזיאון בית לוחמי הגטאות. מידע על פעילות המוזיאון, תערוכות, אירועים, כנסים ועוד. The Ghetto Fighters' House Museum. Activities, exhibitions, events.

מוזיאון בית לוחמי הגטאות. מידע על פעילות המוזיאון, תערוכות, אירועים, כנסים ועוד. כארגון חינוכי, בית לוחמי הגטאות מעודד שיח ביקורתי ובונה, גם באמצעות עמוד הפייסבוק. עם זאת, אנו משאירים בידינו את החופש למחוק הודעות המכילות דברי שטנה, נאצה וזילות. אנא שימרו על שיח הולם וראוי.

03/06/2026

במסגרת "ליל הארכיונים" אנחנו מזמינים אתכם לביקור מיוחד בארכיון בית לוחמי הגטאות. במהלך הביקור יוצגו לקהל פריטים ומסמכים נדירים מאוספי הארכיון, ובהם מכתב ייחודי החושף סיפור אנושי בעל ערך היסטורי.

"אוציא אותה לרחוב ושיקרה לה מה שיקרה על פי רצון האל". במילים אלו בחרה סטניסלבה בורצ'ינסקה לאיים על הוריה של מרישיה (מרגריטה), דיאנה בלומנפלד ויונס טורקוב, שהסתתרו בצד ה"ארי" של ורשה.
המסמך הייחודי הזה, דף נייר קטן הכתוב משני צדדיו בכתב יד מוקפד וללא שוליים, נכתב ככל הנראה זמן קצר לאחר יום הולדתה התשיעי של מרישיה, בסוף שנת 1942. אירנה סנדלר פעילת ארגון "ז'גוטה" הפקידה את הילדה בידיה של בורצ'ינסקה עד שתוכל לעבור בבטחה למנזר. אולם במקום לשמש לה מחסה, הפכה הילדה למקור סחיטה. למכתב האיום צורף פתק קורע לב שכתבה מרישיה עצמה, כנראה תחת לחץ: "הוריי היקרים, אני בריאה... לא משלמים עבורי... תענו למכתב מהגברת ההיא".
מאוחר יותר התברר כי בורצ'ינסקה קיבלה תשלום כפול במרמה – הן מה"ז'גוטה" והן מהוועד היהודי הלאומי. המסמך הנדיר הזה שופך אור על המציאות המורכבת של יחסי התלות בין מבקשי עזרה לאלו שהציעו אותה. אביה של מרישיה נענה לדרישות הסחיטה ושילם, ובזכות כך היא שרדה את המלחמה.
בתצלום המצורף, שצולם בימי מלחמת העולם השנייה, ניתן לראות את מרישיה מחייכת לצד בן דודה, יורק בלומנפלד. מצורף גם עמוד אחד מתוך המכתב.

להרשמה לאירוע: https://www.facebook.com/events/1000208969119178/?rdid=AM1JIckjJBhBdU47&share_url=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fshare%2F1Kjvbt3ucV%2F #

29/05/2026

English below

ב-1 ביוני 1944, בעולם של סבל ומוות, בחרה עמליה זקבך בת ה-74 לצייר יופי. הציור "אישה בין צמחים" צויר בצבעי מים בגטו טרזין (טרזינשטט). את יצירותיה בטרזין ציירה לעתים על גבי נייר שמצאה בפחי האשפה.

עמליה, ילידת 1870, הייתה אמנית ואספנית אמנות שקנתה לה מוניטין בינלאומיים לפני המלחמה. בספטמבר 1942, לאחר שניסיונותיה להגר עלו בתוהו, היא גורשה מפרנקפורט אל הגטו. למרות גילה המבוגר ומצבה הגופני הירוד, הצליחה זקבך להמשיך וליצור אמנות.
שלא כמו רוב האמנים בגטו, יצירותיה של זקבך אינן תיעודיות, וממבט ראשון נראה כי אין להן כל קשר עם המציאות של אותם ימים. במקום זאת, יצירותיה כוללות פרחים, נופים דמיוניים ודיוקנאות בעלי אופי סוריאליסטי, העומדים בסתירה למציאות שבה צוירו. באמנות שלה, היא ציירה יופי בתוך עולם של מוות וסבל.

חודשיים בלבד לאחר שהשלימה יצירה זו, ב-10 באוגוסט 1944, נפטרה עמליה זקבך בגטו. יצירותיה שרדו, והן עדות מרגשת לרוח האדם ולכוחה של האמנות להעניק נחמה.

On June 1, 1944, in a world overshadowed by suffering and death, 74-year-old Amalia Seckbach chose to paint beauty. Her watercolor painting "Woman Among Plants" was created in the Theresienstadt (Terezin) Ghetto, often on scraps of paper she salvaged from the trash.

Born in 1870, Amalia was a renowned artist and art collector who gained international acclaim before the war. In September 1942, after her desperate last-minute attempts to emigrate failed, she was deported from Frankfurt to the ghetto. Despite her advanced age and failing health, Seckbach refused to let her spirit be crushed, finding solace in her brushes and paints.
Unlike many of her contemporaries in the ghetto who focused on documenting the harsh reality, Amalia’s work was a form of internal resistance. She painted surreal landscapes, vibrant flowers, and imaginative portraits that stood in stark contrast to the gray, crowded walls of Theresienstadt. Through her art, she created a sanctuary of aesthetics in a place of despair.

Only two months after completing this painting, on August 10, 1944, Amalia Seckbach passed away in the ghetto. While she did not survive to see the liberation, her artwork did, remaining a profound testimony to the human spirit's need for beauty and the enduring power of creation.

26/05/2026

הזמנה לפתיחת תערוכה
מרד - עדות - מאבק
80 שנה לאירועי יוני 1946: עדות על מרד גטו ורשה ב"וועידת צביה" ו"השבת השחורה"
ביום ראשון 7/6/2026 בבית בר יהודה בקיבוץ יגור.
הנכם מוזמנים לבקר בתערוכה לציון שמונים שנה לאירועים בתולדות היישוב העברי.
בתערוכה מוצגים האירועים והאישים שהיו בין מעצבי הימים המכריעים בטרם הקמת המדינה.
• בואו לגלות את עוצמת עדותה ההיסטורית של צביה לובטקין, אשר הכתה גלים בארץ ביוני 1946.
• להתחקות אחר אירועי "השבת השחורה" והשפעתם על קיבוץ יגור והיישוב כולו.
פרטים במודעה.

נשמח לראותכם
להרשמה: https://forms.gle/qkWEpPYEMs5kX69V6

20/05/2026

English below
"שמש דרומית קורנת על ראשי המתפללים שהתכנסו לתפילה ולקבלת התורה תחת כיפת הרקיע. ממעל לראשינו טסות ועפות ציפורים המשתתפות אתנו ברון ושבח לאדיר העולם, וצוקי הפירנאים מביטים אלינו כעדים אלמים."
כך תיאר משה מוסלר רגע נדיר של חסד בחג השבועות, במחנה הריכוז ריבסלט (Rivesaltes) בדרום צרפת, בחודש סיוון תש"א (1941). משה, יליד פולין ומורה לעברית באנטוורפן, גורש עם משפחתו למחנות ריכוז בצרפת. מתוך הרעב והמצוקה במחנה, הוא תיעד בפנקסיו האישיים את עולמם הפנימי של הפליטים הכלואים.
באותו בוקר של חג, למרגלות ההרים, משה מהרהר בגורל היהודי. הוא מדמיין כיצד מאות שנים קודם לכן עברו באותם שדות ממש פליטי ספרד בדרכם לגלות, וכעת "חזר הגלגל ופליטי אשכנז ופולין שבאו ממערב נתכנסו במישור זה". הוא מתבונן במתפללים, "ציבור נידחים שנטרפה ספינת חייהם", העומד בסמוך לתופת של אירופה הבוערת, ומכריז בלב האפלה על הדיבר "לא תרצח".
בסופו של דבר, שוחררה משפחת מוסלר מהמחנה הודות לתעודות זהות מזויפות. הם שרדו את המלחמה בכפר צרפתי, ולאחריה עלו לארץ ישראל. יומניו, השמורים כיום בארכיון בית לוחמי הגטאות, נותרו כעדות מרגשת לעמידה הרוחנית ולכמיהה האנושית לחירות.

"A southern sun beams on the heads of the worshippers who gathered for prayer and the receiving of the Torah under the open sky. Above us, birds fly and soar, joining us in song and praise to the Mighty One of the world, and the cliffs of the Pyrenees look upon us as mute witnesses."
This is how Moshe Mussler described a rare moment of grace during the holiday of Shavuot, at the Rivesaltes concentration camp in southern France, in the month of Sivan 5701 (1941). Born in Poland and a Hebrew teacher in Antwerp, Moshe was deported with his family to concentration camps in France. Amidst the hunger and hardship of the camp, he documented the inner world of the imprisoned refugees in his personal notebooks.
On that holiday morning, at the foot of the mountains, Moshe reflects on the Jewish fate. He imagines how centuries earlier, Sepharadic Jewish refugees passed through these very fields on their way to exile, and now "the wheel has turned, and refugees from Ashkenaz and Poland who came from the West have gathered on this plain. He observes the worshippers, "a congregation of outcasts whose ship of life has been wrecked," standing adjacent to the inferno of a burning Europe, declaring in the heart of darkness the commandment "Thou shalt not murder."
Ultimately, the Mussler family was released from the camp thanks to forged identity papers. They survived the war in a French village and later immigrated to the Land of Israel. His diaries, preserved today in the Ghetto Fighters' House Archives, remain a moving testament to spiritual resilience and the human yearning for freedom.

15/05/2026

"הדי הופיעה על הבמה מטעם בית הספר... הייתה כנסיכה... מתוקה מאוד".

במילים אוהבות אלו תיארה סבתה של הדי אקשטיין, פאני, את נכדתה, במכתב שנשלח למשפחתה בארץ ישראל בשנת 1940.

היום, לפני 82 שנים, במאי 1944, החלו המשלוחים ההמוניים של יהודי הונגריה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בתוך 56 ימים בלבד, נשלחו ברכבות כ-424,000 יהודים. בסך הכול נרצחו בשואה כ-565,000 מיהודי הונגריה.

מאחורי המספרים הבלתי נתפסים עומדים חיים שלמים שנגדעו, כמו חייה של הדי, ילדה יהודייה מהונגריה. מתוך אוסף המכתבים שקיבלו צבי ורחל בריל (לבית אקשטיין) בארץ ישראל מקרוביהם בהונגריה, משתקפת דמותה של ילדה אהובה. קרובי משפחתה תיארו אותה כילדה מתוקה שאהבה לעזור בבית. "הדי מתחילה להיות עזרה משמעותית", כתב עליה דודה, בלה, וסבה, הרב יעקב אקשטיין, ציין עד כמה היא ואחותה מרטי היו מתוקות.

התכתבויות אלו, המלאות באהבה, בגעגועים וברסיסי חיים שגרתיים, נקטעו באכזריות. הדי נספתה בשואה, יחד עם אמה, אביה ואחותה.

היום אנו זוכרים את הדי, הילדה שהייתה נסיכה על במת בית הספר, ואת מאות האלפים מיהודי הונגריה שנספו.

"Hédi appeared on stage on behalf of the school... She was like a princess... very sweet."

In these loving words, Hédi’s grandmother, F***y Eckstein, described her granddaughter in a letter sent to the family in Eretz Israel in 1940.

Today, 82 years ago, in May 1944, the mass deportations of Hungarian Jews to the Auschwitz-Birkenau extermination camp began. Within just 56 days, approximately 424,000 Jews were deported by train. In total, about 565,000 Hungarian Jews were murdered in the Holocaust.

Behind these unfathomable numbers are entire lives cut short, like the life of Hédi, a Jewish girl from Hungary. From the collection of letters received by Zvi and Rachel Bruell (née Eckstein) in Eretz Israel from their relatives in Hungary, the image of a beloved child emerges. Her relatives described her as a sweet girl who loved to help at home. "Hédi is starting to be a significant help," wrote her uncle, Bela, and her grandfather, Rabbi Jacob Eckstein, noted how sweet she and her sister Marti were.

These correspondences, filled with love, longing, and fragments of ordinary life, were brutally severed. Hédi perished in the Holocaust along with her mother, father, and sister.

Today, we remember Hédi, the girl who was a princess on the school stage, and the hundreds of thousands of Hungarian Jews who perished.

12/05/2026

בגרות בהיסטוריה - שעושה היסטוריה!

השבוע, תלמידי שכבת י' בתיכון "אסיף משגב" וביה"ס "עומר משגב" הפכו לחוקרים צעירים במרחב ייחודי של מוזיאון לוחמי הגטאות: "מאחורי הצללים – מסע בעקבות חפץ".

דרך תערוכה של רפליקות מדויקות להפליא של חפצים מתקופת השואה, ומפות חשיבה מעוצבות התלמידים הוזמנו לעצור, להתבונן ולשאול: למי היה שייך החפץ? מה הוא עבר? ואיזה סיפור אנושי פועם בתוכו עד היום? המפגש עם הדגמים המוחשיים אפשר להם לגעת בהיסטוריה באופן בלתי אמצעי.

בשיתוף פעולה עם צוות ההיסטוריה של בית הספר, התלמידים צללו למשימת חקר מעמיקה:
🔹 כתיבת מטלת חקר מבוססת על החפצים ומקורות מארכיון המוזיאון.
🔹 יצירת סרטונים קבוצתיים שנותנים קול לסיפור שמאחורי החפץ.
🔹 חיבור אישי בין העדויות ההיסטוריות לערכים אנושיים שרלוונטיים לנו גם היום.

היה מרגש לראות את הסקרנות והמעורבות של התלמידים. זוהי למידה משמעותית במיטבה – כזו שמחברת בין חוויה, חקר ומשמעות, והופכת את דפי ההיסטוריה למציאות חיה.

ומה אתכם? רוצים גם לעשות היסטוריה?!
דברו איתנו

05/05/2026

English Below
בהולנד מציינים את יום הניצחון והשחרור מגרמניה הנאצית ב-5 במאי.
השמלה הכתומה והקטנה, המעוטרת בצווארון וכיס בצבעי אדום, כחול ולבן – צבעי הדגל ההולנדי, נתפרה במיוחד כדי שפעוטה אחת תלבש אותה ביום השחרור. הנרייט ון דר האל אכן לבשה אותה ביום הכניעה של גרמניה במאי 1945.
הנרייט נולדה בחרונינגן שבהולנד בשנת 1942, בתקופת השילוחים למחנות. הוריה, סיסי ואיזידור, נאלצו למסור אותה למסתור כשהייתה בת שישה שבועות בלבד. "זה היה הרגע הנורא ביותר בשבילנו במשך כל המלחמה", כתב איזידור בזיכרונותיו. לפני שמסר את בתו, סימן האב בסכין כירורגי את האות "V" על בטנה הקטנטנה, כדי שיוכל לזהותה בעתיד.
הנרייט הוסתרה בביתם של בני משפחת קרוחר, שהציגו אותה כבתה הלא-חוקית של בתם הבכורה, חרטרוד. הייתה זו חרטרוד שתפרה את השמלה החגיגית לקראת יום השחרור.
לאחר המלחמה, פגשה הנרייט את הוריה הביולוגיים ששרדו את מחנות ההשמדה. המפגש המחודש היה מורכב: כשאביה חזר אליה, הנרייט שכבר הייתה כמעט בת שלוש ודיברה בניב של משפחתה המאמצת, סירבה להושיט לו יד. רק באוגוסט 1945, כשאמה הגיעה, המשפחה סוף סוף התאחדה. בשנת 1972 הוכרו בני משפחת קרוחר כחסידי אומות העולם.
השמלה מוצגת בתערוכת הולנד בבית לוחמי הגטאות.
#הולנד

In the Netherlands, the victory and liberation from N**i Germany is commemorated on May 5th.
The small, orange cotton dress, decorated with a red, blue, and white collar and pocket—the colors of the Dutch flag ,was sewn specifically for a baby to wear on Liberation Day. Henriette van der Hal wore it on the day of Germany's surrender in May 1945.
Henriette was born in Groningen, the Netherlands, in 1942, during the period of deportations to the camps. Her parents, Cissy and Isidoor, were forced to hand her over to hiding when she was only six weeks old. "That was the most terrible moment for us during the entire war," Isidoor wrote in his memoirs. Before giving his daughter away, the father used a surgical knife to cut a "V" shape on her tiny stomach so he could identify her later.
Henriette was hidden with the Krueger family, who claimed she was the illegitimate daughter of their eldest daughter, Geertruid. It was Geertruid who sewed the festive dress in anticipation of liberation.
After the war, Henriette met her biological parents who had survived the extermination camps. The reunion was complicated: when her father returned to her, Henriette, who was almost three years old and spoke the dialect of her adoptive family, refused to hold his hand. Only in August 1945, when her mother arrived, was the family finally reunited. In 1972, the Krueger family was recognized as Righteous Among the Nations.
The dress is on display in the Holland exhibition at the Ghetto Fighters' House Museum.

01/05/2026

“I am proud of our friendship, Zenia. I believe that we could write a book about it.”
Chavah Rosenfarb, Brussels-
1 October 1949

What began as a bond between two survivors, who were childhood friends, became a remarkable literary legacy that spanned over decades.
Join us for a special Talking Memory program on Letters from the Afterlife, the extraordinary correspondence between Chavah Rosenfarb, a major Yiddish novelist, and Zenia Larsson, sculptor, writer, and essayist —a dialogue of memory, friendship, and enduring voice across time.

We are honored to host Goldie Morgentaler, Rosenfarb’s daughter, who will share personal reflections on this powerful exchange and the story behind the book.

📅 Sunday, May 3rd: 2 PM EDT | 8 PM CET | 8 PM SAST |9 PM Israel
📍 On-line program

Register here:
https://us02web.zoom.us/meeting/register/iMEamlfbRSq2ez17hMmCnw

Address

Kibbutz Lohame HaGeta'Ot
Lohame Hageta'ot
25220

Telephone

+972-(0)4-9958080

Website

http://www.gfh.org.il/

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Ghetto Fighters' House בית לוחמי הגטאות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Museum

Send a message to Ghetto Fighters' House בית לוחמי הגטאות:

Shortcuts

Want your museum to be the top-listed Museum in Lohame HaGeta'ot?