בית העדות - להנחלת זיכרון השואה Testimony House

  • Home
  • Israel
  • Nir Galim
  • בית העדות - להנחלת זיכרון השואה Testimony House

בית העדות - להנחלת זיכרון השואה Testimony House בית העדות - לבוא, לחוות, לזכור.
מרכז להנחלת זיכרון השואה | מנציחים את השואה דרך נקודות האור | עוסקים בסיפורי הצלה, עמידה יהודית וניצחון הרוח

בית העדות להנחלת זיכרון השואה הוקם בראשית שנות התשעים. הבית מהווה הגשמת חזונם וחלומם של קבוצת שורדי שואה שביקשו לספר את השואה מנקודת מבט אישית וערכית. בית העדות הוא בית עבורם עד היום, הם לוקחים בו חלק פעיל ומהווים עבורנו השראה ועמוד אש לפני המחנה.
במוקד העשייה של בית העדות עומדת הפעילות החינוכית, מתוך תפיסה שהנחלת זיכרון השואה הנה חלק בלתי נפרד מעיצוב הזהות היהודית והישראלית.
בואו אלינו לפגוש את ס

יפור השואה והתקומה מזווית שלא הכרתם. The Testimony House for Holocaust remembrance in Nir Galim was established by a group of Bnei Akiva veterans from Central Europe, in order to increase and broaden educational activity in relation to the Holocaust. In addition, the Testimony House researches the history of Religious Zionism.

יום עיון בבית העדות:"מבט מערבה" השואה בצפון אירופה ומערבהמסעות לפולין מזוהים בעיקר עם סיפורן של יהדות פולין ומזרח אירופה...
08/09/2026

יום עיון בבית העדות:
"מבט מערבה" השואה בצפון אירופה ומערבה

מסעות לפולין מזוהים בעיקר עם סיפורן של יהדות פולין ומזרח אירופה, אך השואה התרחשה ברחבי היבשת כולה. יום העיון ירחיב את נקודת המבט ויתמקד בסיפוריהן של הקהילות היהודיות בצפון ובמערב אירופה, בדרכי הרדיפה, ההצלה וההתמודדות, ובאופן שבו ניתן לשלב סיפורים אלו בהדרכה ובמסעות לפולין.
---------
במהלך היום יציגו חוקרים ומרצים מובילים את סיפורן של יהדות סקנדינביה, צרפת, בלגיה, הולנד וגרמניה. בסיום יתקיים שיח יישומי על שילוב התכנים במסעות החינוכיים לפולין.
---------
בתוכנית:
סקנדינביה: גם מצפון נפתחה הרעה | ד"ר אורנה קרן כרמל
"חופש, שוויון ואחווה" – האם צרפת עמדה במבחן? | רזי ממט
השואה בבלגיה: בין השכחה לעיצוב הזיכרון | משה פלדמן
בין סובלנות להשמדה: הפרדוקס הקטלני של שואת יהודי הולנד | יוחאי קופנהגן
"לא ציפינו שהדברים יקרו כל כך מהר" – לאן גורשו יהודי גרמניה? | אוריאל פיינרמן
בדרך לאושוויץ עוצרים בקוזל | גיל פארן
שיח מסכם: כיצד משלבים את סיפורי השואה ממערב אירופה במסע לפולין?

יום חמישי, כ' בתשרי תשפ"ז | 1 באוקטובר 2026 | 09:00–16:00*
בית העדות, ניר גלים
עלות השתתפות: 50 ₪
מוכר במסגרת השתלמויות החובה למדריכי פולין
קיימת סוכה במקום

*להרשמה ולתשלום:*
👉 https://secure.cardcom.solutions/EA/EA5/FKu3KvRPE6nhXGCTR0vzw/PaymentSP

*לפרטים נוספים בווטסאפ בית העדות:* 08-8532332

יהדות גרמניה – בין פאר לאפר: סדרת הרצאות חדשה בבית העדותמרצה: אוריאל פיינרמןימי שני | 19:00–20:00 | בזוםעלות: 300 ₪ לסדר...
07/09/2026

יהדות גרמניה – בין פאר לאפר:
סדרת הרצאות חדשה בבית העדות
מרצה: אוריאל פיינרמן
ימי שני | 19:00–20:00 | בזום
עלות: 300 ₪ לסדרה המלאה

כיצד צמחה יהדות אשכנז? מה היו השינויים שהביאה עמה תקופת האמנציפציה? כיצד נראו חיי הקהילות היהודיות בגרמניה ערב השואה? ואיך התמודדו יהודי גרמניה עם המציאות שהלכה והשתנתה לנגד עיניהם?
-------------------
בסדרה בת שבע הרצאות יוביל אוריאל פיינרמן מסע מרתק בעקבות סיפורה של יהדות גרמניה, מראשית התגבשותה בימי הביניים ועד לגורלן של הקהילות היהודיות תחת השלטון הנאצי. באמצעות דמויות, קהילות, אירועים ותהליכים היסטוריים, נבחן את אחד הפרקים המרכזיים והמשפיעים בתולדות העם היהודי.

✅ רישום ותשלום בקישור:
https://secure.cardcom.solutions/EA/EA5/IxusRNvNSESKCKEop2z9QA/PaymentSP

אוריאל פיינרמן - הדרכת טיולים והרצאות

ערב של זיכרון והוקרה למשה קראוס ז״לאמש התקיים בבית העדות - להנחלת זיכרון השואה Testimony House ערב לציון 40 שנה לפטירתו ...
03/09/2026

ערב של זיכרון והוקרה למשה קראוס ז״ל

אמש התקיים בבית העדות - להנחלת זיכרון השואה Testimony House ערב לציון 40 שנה לפטירתו של משה קראוס ז״ל, שפעל להצלת יהודי הונגריה בתקופת השואה והוביל מפעל הצלה רחב היקף.

את הערב פתח בדברי ברכה ליאור רייטבלט, מחבר הספר "קראוס, גיבור בעל כורחם"; לאחר מכן התקיימה הרצאתו של משה חרמץ על פועלו של קראוס ועל מבצע ההצלה שהוביל; ובסיום הציגה ד"ר אילה נדיבי את סיפורו של מסמך היסטורי שתרמה משפחת קראוס לבית העדות. בתום דבריה, התקיים טקס לציון הצבת המסמך המקורי בתערוכה.

הערב נחתם בהקרנת הסרט במיצג "בית הזכוכית", המביא את סיפור ההצלה בבודפשט בשנת 1944 ואת פועלם של השותפים למבצע.

אנו מודים מעומק הלב לכל מי שתרם ודאג להצלחת הערב, ולכל האורחים שכיבדו אותנו בנוכחותם והיו שותפים לערב משמעותי של זיכרון והוקרה.

נמשיך לפעול כדי להביא את סיפורו של משה קראוס אל קדמת הזיכרון ולהנחיל את מורשתם של מי שבחרו לפעול למען הצלתם של אחרים בשואה.

@עוקבים

לפני שנים בחרה עדי פיינרמן, סמנכ"לית התוכן של בית העדות, להוסיף לשמה את השם סטפה.עדי ביקשה להנציח את סְטֶפַנְיָה (סְטֶפָ...
05/08/2026

לפני שנים בחרה עדי פיינרמן, סמנכ"לית התוכן של בית העדות, להוסיף לשמה את השם סטפה.

עדי ביקשה להנציח את סְטֶפַנְיָה (סְטֶפָה) וִילְצִ'ינְסְקָה, המחנכת והשותפה לדרכו של יאנוש קורצ'אק, שדמותה ופועלה נותרו במשך שנים בצלו של האיש שעמו הקימה וניהלה את בית היתומים בוורשה.

סטפה הייתה שותפה מלאה לדרך החינוכית. היא ניהלה את חיי היום־יום בבית, ליוותה את הילדים ואת בוגרי המוסד והייתה עבורם דמות קרובה, יציבה ואוהבת. יחד עם קורצ'אק היא בנתה מסגרת חינוכית שהעניקה לילדים אחריות, עצמאות וכבוד.

הקשר עם אחת מחניכותיה, שעלתה לארץ ישראל, עורר בסטפה זיקה עמוקה לציונות. סטפה חלקה את הרעיונות הללו עם קורצ'אק, חשפה אותו למעשה הציוני ועודדה אותו להגיע לארץ.

בשנת 1938, בגיל 52, עלתה סטפה לארץ ישראל והצטרפה לקיבוץ עין חרוד. שם ביקשה ליישם בעבודתה עם ילדי הקיבוץ את המשנה החינוכית שפיתחה יחד עם קורצ'אק. אולם רוחות המלחמה והאמונה כי הילדים וקורצ'אק זקוקים לה הביאו אותה לשוב לוורשה.

ב־5 באוגוסט 1942 גירשו הנאצים את ילדי בית היתומים. סטפה צעדה עמם, לצד קורצ'אק ואנשי הצוות, אל האומשלגפלץ. משם גורשו כולם למחנה ההשמדה טרבלינקה ונרצחו.

עדי שלנו בחרה לשאת את שמה כדי להזכיר שסטפה לא הייתה דמות שולית בסיפורו של קורצ'אק. היא הייתה מחנכת, מנהיגה ושותפה, שדרכה ופועלה ראויים להיזכר בזכות עצמם.

בסדנה "נשים מאירות בתקופות חשוכות", העוסקת בנשים יהודיות שפעלו בתקופת השואה וגילו אומץ, יוזמה ואחריות במציאות בלתי אפשרית, מקבלת סטפה את המקום הראוי לה לצד נשים שפעלו, הנהיגו וחינכו בתוך מציאות של רדיפה וחורבן.

היום, 5 באוגוסט, הזכירו גם את שמה: סטפה וילצ'ינסקה.

שתפו את סיפורה ועזרו לנו להחזיר אותה אל המקום הראוי לה בזיכרון.

עדי פיינרמן נובנשטרן

בית העדות מתכבד להזמינכם לערב לזכרו של משה קראוס ז״ל לציון 40 שנה לפטירתו של האיש שפעל להצלת עשרות אלפי יהודים בתקופת הש...
05/08/2026

בית העדות מתכבד להזמינכם לערב לזכרו של משה קראוס ז״ל
לציון 40 שנה לפטירתו של האיש שפעל להצלת עשרות אלפי יהודים בתקופת השואה.

📅 הערב יתקיים אי״ה ביום רביעי, כ׳ באלול תשפ״ו, 2.9.2026
🕡 בשעה 18:30
📍 בית העדות - להנחלת זיכרון השואה Testimony House

בתוכנית:
דברי פתיחה של מר ליאור רייטבלט
מחבר הספר ״קראוס, גיבור בעל כורחם״

"סיפור ההצלה הגדול ביותר בשואה"
הרצאתו של משה חרמץ על פועלו של משה קראוס ועל מבצע ההצלה רחב ההיקף שהוביל בתקופת השואה.

"סיפורו של מסמך"
ד״ר אילה נדיבי תציג את סיפורו של מסמך היסטורי, תרומת משפחת קראוס לבית העדות. בתום דבריה יתקיים טקס לציון הצבתו בתערוכה.

הקרנת מיצג ״בית הזכוכית״
למעוניינים יתקיימו שתי הקרנות של המיצג האורקולי, המתאר את סיפורו של בית הזכוכית בבודפשט ואת פעילות ההצלה שהתקיימה בו.

הכניסה ללא עלות, בהרשמה מראש בטופס המצורף בקישור.
מספר המקומות מוגבל.

להרשמה: https://forms.gle/ghfM3Av4WcSSsTr28

ב־30 ביולי 1898 נולדה בווינה פרידל דיקר ברנדייס, אמנית, מעצבת ומחנכת, שהבינה דבר עמוק על ילדים: גם כשהמציאות סוגרת עליהם...
30/07/2026

ב־30 ביולי 1898 נולדה בווינה פרידל דיקר ברנדייס, אמנית, מעצבת ומחנכת, שהבינה דבר עמוק על ילדים: גם כשהמציאות סוגרת עליהם, הם עדיין זקוקים למקום שבו יוכלו לדמיין, לזכור, להרגיש ולבטא את עצמם.

בשנת 1942 גורשה פרידל לגטו טרזין. בין מעט החפצים שהותר לה לקחת עמה, היא בחרה להביא חומרי ציור וציוד אמנות. בתוך הגטו החלה ללמד ילדים לצייר. פרידל לימדה את הילדים לצייר, לא כדי להשכיח מהם את המציאות ולא כדי לתעד אותה. היא נתנה להם נייר, צבעים ומרחב שבו אפשר היה לבטא פחד, געגוע, זיכרונות מהבית וחלומות על עולם אחר.

בתוך הצפיפות, הרעב, המחלה והניתוק מן המשפחה, שיעורי הציור הפכו לרגעים שבהם הילדים לא היו רק אסירים בגטו. הם היו שוב ילדים שבוחרים צבע, מציירים בית, נזכרים באדם אהוב או נותנים ביטוי למה שלא הצליחו לומר במילים. פרידל ראתה בכל אחד מתלמידיה עולם שלם. היא לא ביקשה מהם לצייר בצורה מסוימת ולא כיוונה אותם לתוצאה אחידה. היא ביקשה להקשיב להם דרך הציורים ולהעניק להם את החופש ליצור בדרכם.

לפני גירושה לאושוויץ הסתירה אלפי ציורים של תלמידיה. היא נרצחה באושוויץ בירקנאו באוקטובר 1944. מרבית הילדים שלימדה לא שרדו. הציורים נותרו. נותרו בהם בתים, פרחים, דמויות, זיכרונות, פחדים ותקוות. נותר בהם קולם של ילדים שחייהם נגדעו, ועדות למחנכת אחת שהתעקשה לראות אותם, להקשיב להם ולשמור עבורם על מרחב קטן של חירות. סיפורה של פרידל דיקר ברנדייס מזכיר עד כמה חשוב לראות את הילדים שחיו בתקופת השואה לא רק כחלק מן האירועים ההיסטוריים, אלא כבני אדם בעלי עולם פנימי, רגשות, זיכרונות וצרכים משלהם.

אותה רגישות עומדת בבסיס התכנית החינוכית "מבעד לעיני הילדים” בבית העדות המיועדת לתלמידי כיתות ה׳-ו׳. התכנית יוצרת חיבור בין הילדים של אז לבין הילדים של היום, ופותחת צוהר ראשון אל זיכרון השואה בדרך מותאמת גיל, משמעותית ורגישה, המעוררת סקרנות והזדהות.
לתיאום ביקור בבית העדות: www.beit-haedut.org.il


#שואה #זיכרון #גטו #טרזין #ילדיםבשואה

היום לפני 84 שנים: הקמת הארגון היהודי הלוחם בוורשהב־28 ביולי 1942, שישה ימים לאחר תחילת הגירוש הגדול מגטו ורשה, התכנסו נ...
28/07/2026

היום לפני 84 שנים: הקמת הארגון היהודי הלוחם בוורשה

ב־28 ביולי 1942, שישה ימים לאחר תחילת הגירוש הגדול מגטו ורשה, התכנסו נציגי תנועות הנוער השומר הצעיר, דרור ועקיבא והקימו את הארגון היהודי הלוחם, אי״ל.

הארגון הוקם בעיצומה של האקציה הגדולה. מדי יום הובלו אלפי יהודים אל האומשלגפלץ, ומשם נשלחו ברכבות למחנה ההשמדה טרבלינקה. הגרמנים הציגו את הגירוש כ״יישוב מחדש במזרח״, ובגטו שררו בלבול, פחד ותקווה נואשת שאולי הגירושים ייפסקו.

גם כאשר החלו להגיע ידיעות על גורל המגורשים, היה קשה להבין ולקבל את מלוא משמעותן. רבים עדיין לא ידעו כי הרכבות מובילות להשמדה, ואחרים חששו שהתנגדות חמושה תביא לנקמה גרמנית ותסכן את עשרות אלפי היהודים שנותרו בגטו.

בתוך האימה, חוסר האונים וההבנה ההולכת ומתחזקת של משמעות הגירושים, החליטה קבוצת צעירים להתארגן.

הם ביקשו לאסוף מידע, להזהיר את תושבי הגטו, ליצור קשר עם המחתרת הפולנית ולהשיג נשק. הם עשו זאת ללא צבא, ללא ציוד וכמעט ללא אפשרות ממשית להתמודד עם הכוח הגרמני.

בעת הקמת הארגון, כל הנשק שהיה בגטו הסתכם באקדח אחד בלבד.

אקדח אחד.

פחות מתשעה חודשים לאחר מכן, באפריל 1943, יצאו לוחמי אי״ל, לצד לוחמי הארגון הצבאי היהודי, אצ״י, למרד גטו ורשה, ההתקוממות היהודית הגדולה ביותר בתקופת השואה ואחד מסמליה המרכזיים של ההתנגדות היהודית.

אבל המרד לא התחיל באפריל 1943.

שורשיו נטועים כבר בקיץ 1942, ברגע שבו צעירים וצעירות ניסו להבין את המציאות שנחשפה בפניהם וקיבלו החלטה קשה: להתארגן ולהתנגד, אף שכמעט לא היו בידיהם אמצעים ואף שלא יכלו לצפות לניצחון.

הקמת הארגון היהודי הלוחם היא סיפור של התנגדות חמושה, אך גם של התפכחות, אחריות ויוזמה בתוך מציאות של חוסר ודאות. היא מזכירה כי המרד לא החל בירייה הראשונה, אלא בהחלטה שלא להישאר חסרי מעש מול ההשמדה.

בבית העדות אנו מבקשים להציג את ההתנגדות היהודית על כל מורכבותה: לא רק את הקרבות ואת כלי הנשק, אלא גם את הפחד, המחסור, הוויכוחים וההכרעות שקיבלו צעירים וצעירות כאשר כל האפשרויות שעמדו בפניהם היו קשות מנשוא.

בתמונה: חיילי ואפן אס-אס מוציאים יהודים מהבניין בו הם הסתתרו בעת דיכוי מרד גטו ורשה, מתוך אוסף שטרופ באתר יד ושם

#אי״ל #אצ״י #ביתהעדות #שואה

22 ביולי 1942. ערב תשעה באב.החל "הגירוש הגדול" מגטו ורשה.84 שנה לאחר מכן, ב-22 ביולי 2026, התאריכים נפגשים שוב בערב תשעה...
22/07/2026

22 ביולי 1942. ערב תשעה באב.
החל "הגירוש הגדול" מגטו ורשה.
84 שנה לאחר מכן, ב-22 ביולי 2026, התאריכים נפגשים שוב בערב תשעה באב.
בחודשיים של אקציות אלימות ושיטתיות, גורשו לטרבלינקה כ-250,000 יהודים - יותר משני שלישים מתושבי הגטו.
רובם המוחלט נרצחו בתאי הגזים מיד עם הגעתם.
הגרמנים נקטו בהטעיה מכווונת: הם הבטיחו "יישוב מחדש" ועבודה וחילקו לחם וריבה למי שיתייצב מרצונו.
עבור תושבים שסבלו מרעב כבד, זו הייתה מלכודת מוות.
כשזה לא הספיק, החלו החיפושים מבית לבית. כולם הובלו בכוח אל האומשלגפלאץ, נקודת השילוח.
בדרך נרצחו אלפים נוספים ברחובות הגטו.
עם פרסום הפקודות, בחר יו"ר היודנראט, אדם צ'רניאקוב, לשים קץ לחייו לאחר שסירב לחתום על צווי השילוח. הגטו נותר ללא הנהגה מול פני השאול.
תשעה באב תש"ב לא היה רק יום אבל על חורבן המקדש. זה היה הלילה שבו החלה השמדתה של הקהילה היהודית הגדולה באירופה.
הערב אנחנו זוכרים את הנשים, הגברים והילדים שנעקרו מבתיהם ונשלחו אל מותם.

16 ביולי 1942: מצוד ולודרום ד'איבר (Vélodrome d'Hiver) - תחילת גירושם של יהודי פריזבשעות הבוקר המוקדמות של 16 ביולי 1942...
16/07/2026

16 ביולי 1942: מצוד ולודרום ד'איבר (Vélodrome d'Hiver) - תחילת גירושם של יהודי פריז

בשעות הבוקר המוקדמות של 16 ביולי 1942 נשמעו דפיקות על אלפי דלתות בבתים יהודיים ברחבי פריז.

בתוך יומיים נעצרו 13,152 יהודים, בהם 4,115 ילדים. את המעצרים לא ביצעו חיילים גרמנים, אלא אלפי שוטרים וז'נדרמים צרפתים, שפעלו מטעם משטר וישי ובתיאום עם השלטון הנאצי. המשפחות נדרשו לעזוב את בתיהן בתוך דקות, כשהן רשאיות לקחת עמן מעט חפצים בלבד. רבות מהן היו משוכנעות שמדובר במעצר זמני, ולא ידעו כי לא ישובו עוד לבתיהן.

כ־8,000 מהעצורים, רובם נשים וילדים, הובלו באוטובוסים אל ולודרום ד'איבר, אצטדיון מקורה למרוצי אופניים שנבנה עבור כ־17,000 צופים. המקום, שנועד לאירועי ספורט ובידור, הפך בן לילה לבית כלא המוני.

במשך כחמישה ימים הוחזקו אלפי בני אדם בצפיפות קשה, כמעט ללא מים ומזון ובתנאי תברואה בלתי אנושיים. חלונות האצטדיון כוסו, האוויר היה מחניק, החום היה כבד, ומספר השירותים המועט לא הספיק לאלפי הכלואים. ילדים בכו מצמא, חולים כמעט שלא קיבלו טיפול רפואי, ואנשים התמוטטו לעיני בני משפחותיהם. עדויות מתארות ייאוש עמוק כל כך, עד שהיו גם מי שבחרו לשים קץ לחייהם.

לאחר ימים של סבל הועברו העצורים למחנות המעבר דראנסי, פיטיבייה ובון לה רולאנד. כאשר החלו הגירושים לאושוויץ, חלק מהילדים הופרדו מהוריהם במחנות המעבר. הורים נשלחו ראשונים, בעוד אלפי ילדים נותרו לבדם במשך ימים ואף שבועות, עד שגם הם גורשו לאושוויץ־בירקנאו.
כמעט כולם נרצחו זמן קצר לאחר הגעתם.

ולודרום ד'איבר היה מבצע המעצרים ההמוני הגדול ביותר של יהודים בצרפת בתקופת השואה. הוא הפך לסמל של שיתוף הפעולה בין משטר וישי לגרמניה הנאצית, ושל אחריותם של מנגנוני המדינה הצרפתית לרדיפת יהודי ארצם ולגירושם אל מחנות ההשמדה.

היום אנו זוכרים את אלפי הנשים, הגברים והילדים שנעקרו מבתיהם, נכלאו בתנאים קשים, הופרדו ממשפחותיהם ונשלחו אל מותם.

יהי זכרם ברוך.

קרדיט לתמונה: Podcast Journal, Le devoir de mémoire, 73 ans après la rafle du Vel' d'Hiv (2015). ©DR (Droits Réservés)

#שואה

בכניסה לבית העדות ניצב קרון רכבת אותנטי מתקופת השואה, מול בתי המייסדים - שורדי השואה שהקימו את המושב. הניגוד הזה בין עדו...
08/07/2026

בכניסה לבית העדות ניצב קרון רכבת אותנטי מתקופת השואה, מול בתי המייסדים - שורדי השואה שהקימו את המושב.

הניגוד הזה בין עדות פיזית לחורבן ולגירוש, לבין עדות פיזית לתקומה ולבחירה בחיים, פותח את הביקור בבית העדות.

זהו מוצג נדיר ובעל חשיבות עצומה - אחד הקרונות היחידים בעולם שניתן להיכנס ולבקר בתוכו. הביקור בקרון חושף את המבקרים למעבר החד והאכזרי בין החיים המוכרים אל הלא-נודע.

כ-40,000 קרונות כאלה שימשו במהלך השואה להובלת יהודים לגטאות ולמחנות ההשמדה. בכל קרון נדחסו בין 80 ל-150 בני אדם, בתנאים איומים של צפיפות, מחנק ורעב.

אך לצד הקושי, הביקור בקרון פותח גם צוהר לנקודות האור: הניסיון לשמור על צלם אנוש גם בתנאים הבלתי אפשריים ביותר, הערבות ההדדית והעזרה לזולת בתוך הצפיפות והחושך.

הקרון הובא לבית העדות מגרמניה, במבצע מיוחד שהושלם בספטמבר 2020. כיום הוא משולב ביחידות התוכן שלנו - בין אם בכניסה פנימה ובין אם במפגש מבחוץ - בהתאם לגיל ולאופי הקבוצה. עבור חלק מהמבקרים הוא שער להבנת סיפור הגירוש, ועבור אחרים הוא נקודת מוצא לשיח על עמידה יהודית, בחירה ואחריות.

הקרון הזה לא רק מספר על העבר - הוא מזמין אותנו לבחור מה נעשה עם הזיכרון הזה היום. בית העדות מזמין אתכם למפגש נדיר ומשמעותי בין היסטוריה, זיכרון ותקומה.

לתיאום ביקור בבית העדות היכנסו לאתר : https://bit.ly/44NqlIq

#ביתהעדות #שואה #קרון

Address

בית העדות
Nir Galim
7924500

Telephone

+97288532332

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when בית העדות - להנחלת זיכרון השואה Testimony House posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category