ארגון יוצאי זדונסקה וולה

23/10/2026

צאצאי זדונסקה וולה בישראל ובתפוצות — הצטרפו אלינו למסע זיכרון ומורשת בפולין באוגוסט 2027.

נבקר בחלמנו, בזדונסקה וולה, בלודז׳ ובתחנת רדגסט ובאושוויץ–בירקנאו. נצעד בעקבות משפחותינו ונחבר בין הדורות, המקומות והסיפורים.

להרשמה: [email protected]
נא לציין מספר משתתפים, שמות, טלפונים וכתובות דוא״ל.

המסע מותנה במינימום 20 משתתפים. תאריכים מדויקים, מחיר ותוכנית מלאה יפורסמו בהמשך.

Descendants of Zduńska Wola in Israel and around the world — join us for a journey of remembrance and heritage to Poland in August 2027.

We will visit Chełmno, Zduńska Wola, Łódź and Radegast Station, and Auschwitz–Birkenau, tracing our families’ footsteps and connecting generations through their stories.

To register: [email protected]
Please include the number of participants, full names, telephone numbers with country codes, and email addresses.

The journey requires a minimum of 20 participants. Exact dates, prices, and the full itinerary will be announced.

23/10/2026

בעוד 100 שנה, מישהו ימצא תמונה שלכם. מה הייתם רוצים שהוא יידע עליכם?

זו משפחת בליכבלאו מזדונסקה וולה, בצילום משנת 1928. הילד שיושב מלפנים הוא נתן, בן שמונה לפי הכיתוב שמלווה את התמונה.

שנים רבות אחר כך, בנו אהרן זיהה את התצלום באוסף תמונות שפורסם ברשת. הוא סיפר שהתמונה תלויה גם בביתו, ובהמשך מסר את שמות בני המשפחה המופיעים בה.

וכך, תמונה שהוצגה ללא שמות קיבלה בחזרה את הזהות שלה בזכות מישהו שזיהה וסיפר.

אנחנו יודעים את שמותיהם, אבל היינו רוצים להכיר גם את הדברים הקטנים: מה הצחיק אותם? מה אהבו לעשות? איזה זיכרון היו בוחרים להשאיר לנו?

עכשיו תורכם
אם הייתם שומרים בקפסולת זמן תמונה אחת ושיר אחד שמספרים מי אתם ומה הייתם בוחרים?

אפשר להתחיל רק משיר

*מקור: אתר ״יזכור״ של עדה הולצמן, עמוד משפחת בליכבלאו. פרטי המשפחה נמסרו בידי אהרן בליכבלאו ב־1999.

#זדונסקהוולה #סיפורמשפחתי #זיכרון

23/10/2026

גם להם הייתה תנועת נוער.

בתמונה: חברי ועד תנועת הנוער היהודית ״צוקונפט״ של הבונד בזדונסקה וולה.

הביטו בפנים שלהם. מה היו רוצים לספר לנו על עצמם? על החברים, על החיים בעיר ועל העתיד שקיוו לו?

בעמוד הזה ננסה להכיר את האנשים שמאחורי התמונות ולשמור את סיפוריהם לדורות הבאים.

מזהים מישהו בתמונה? יש אצלכם צילום משפחתי מזדונסקה וולה? כתבו לנו

מקור התמונה: ספר היזכור של זדונסקה וולה, החלק האנגלי

12/10/2026

חברות וחברים יקרים

אנו ממשיכים בפרויקט ״החודש / היום לפני…״, המביא פרקים מתולדות הקהילה היהודית בזדונסקה וולה ומפעילות ארגון יוצאי העיר.

הפעם אנו חוזרים לאירועים שהתרחשו בחודשים אוקטובר–דצמבר: הכנס הראשון של יוצאי זדונסקה וולה בארץ בשנת 1934, ולצדו אירועים ועדויות מחיי הקהילה בחודשים הראשונים של הכיבוש הגרמני בשנת 1939.

*כתבה וערכה: רעות הרשקוביץ*
תודה לרעות על עבודתה לשימור סיפורה של הקהילה ולהעברתו לדורות הבאים.

החומרים מצורפים להודעה וזמינים גם באתר הארגון, במדור ״סיפורה של עיירה״:
www.zdunskawola.co.il⁠

המשך שבוע שקט וטוב לכולם.

Dear friends,

We continue our “This Month / On This Day in History…” project, sharing chapters from the history of the Jewish community of Zduńska Wola and the activities of the organization of its former residents.

This time, we look back at events that took place during October–December: the first gathering of former residents of Zduńska Wola in the Land of Israel in 1934, alongside events and testimonies from the community’s life during the first months of the German occupation in 1939.

Written and edited by Reut Hershkowitz.
Our thanks to Reut for her work in preserving the community’s story and passing it on to future generations.

The materials are attached to this post and are also available on our organization’s website, under “The Story of a Town”:
www.zdunskawola.co.il⁠

Wishing everyone a peaceful and pleasant rest of the week.

27/09/2026

אנו זוכרים

מדורקה מזדונסקה וולה לד״ר דורוטה פרנצוז

סיפורה של ילדה שאיבדה את משפחתה בשואה והייתה לרופאת ילדים

ד״ר דורוטה פרנצוז נולדה בזדונסקה וולה ב־12 במרץ 1924 בשם דוירה (דורקה) ז׳ורק. סיפורה מתחיל בבית יהודי בעירנו, עובר בגטאות, במחנות וברגעי הישרדות שקשה לתאר וממשיך בלימודי רפואה, בהקמת משפחה ובחיים שבנתה בישראל.

דורקה הייתה הבכורה במשפחת ז׳ורק. אביה, ישראל, היה אורג שעבד למחייתו, ואמה הייתה בת למשפחת פסמניאק. הוריה דיברו ביניהם יידיש, ועם ילדיהם דיברו פולנית. לדורקה היו שלושה אחים צעירים שמעון, שנולד ב־1925 חווה, שנולדה ב־1928 ולובה, שנולדה ב־1930. הילדים למדו בבתי ספר פולניים בזדונסקה וולה.

בשנת 1937 סיימה דורקה את לימודיה בבית הספר היסודי בעיר ונשלחה להמשיך ללמוד בגימנסיה בלודז׳. שם התגוררו סבה וסבתה מצד אביה, וכן שתי אחיותיו של האב, אסתר וחווה, עם משפחותיהן. לצד הלימודים עזרה דורקה אחר הצהריים בתפירת כפפות בבית המלאכה של דודה ממשפחת זילברשפיץ, וטיפלה בילדי דודיה.

ואז פרצה המלחמה.

אביה ואחיה שמעון נעצרו ונכלאו בסייראדז, אך שוחררו כעבור כמה שבועות. דורקה וקרוביה בלודז׳ נאלצו לעבור לגטו לודז׳. כעבור כמה חודשים הצליחו הוריה להביאה בחזרה אליהם, לגטו שהוקם בזדונסקה וולה. בתוך הסכנה שריחפה מעליהם, המשפחה ביקשה להישאר יחד.

דורקה הוצאה מדי יום לעבודה מחוץ לגטו. עם קבוצת אסירים עבדה ביער בחפירת כבול. אביה עבד בגטו כספר.

באוגוסט 1942 חוסל גטו זדונסקה וולה. יהודי העיר רוכזו בבית העלמין, ושם ערכו הגרמנים סלקציה. דורקה הופרדה ממשפחתה. היא נשלחה עם אנשים שנבחרו לעבודה בחזרה לגטו לודז׳. רק מאוחר יותר נודע לה מה עלה בגורל יקיריה הוריה, אחיה שמעון, אחיותיה חווה ולובה, סבה וסבתה מצד אמה וקרובים רבים נוספים נשלחו לחלמנו ונרצחו.

דורקה נשארה בחיים לבדה, ללא משפחתה הקרובה.

בגטו לודז׳ שבה אל קרובי משפחה מצד אביה ועבדה בבית מלאכה לייצור כפפות. גם שם פגשה אובדן: בעלה של דודתה אסתר ובתם הקטנה מתו מרעב. דורקה עצמה חלתה בטיפוס הבטן, אך החלימה.

באוגוסט 1944, עם חיסול גטו לודז׳, נשלחה דורקה לאושוויץ. משם הועברה לשטוטהוף, אחר כך לקניגסברג, ולבסוף הוחזרה לשטוטהוף. דודתה אסתר נשלחה לברגן־בלזן, שם נפטרה.

בשטוטהוף חלתה דורקה בטיפוס הבהרות. במהלך מחלתה התפתחה בגופה דלקת מוגלתית קשה. רופאה פולנייה שהייתה אסירה במחנה ניתחה אותה ללא הרדמה. לא היו תחבושות או חומרי חבישה; את פצעיה חבשו בנייר טואלט. דורקה שרדה את המחלה ואת הניתוח, אך הפצעים המשיכו להזדהם במשך חודשים.

באפריל 1945, כאשר התקרבה החזית, פונו אסירים משטוטהוף בדוברות דרך הים הבלטי אל אזור ליבק שבגרמניה. ימים אחדים לאחר מכן הסתיימה המלחמה. עבור דורקה, השחרור לא היה סוף הדרך הקשה.

היא ביקשה לשוב לפולין ולחפש את משפחתה. במקום להגיע לוורשה כפי שתוכנן, מצאה את עצמה בברסט, שהייתה אז בשטח ברית המועצות. לא היו ברשותה מסמכים שאפשרו לה לחצות את הגבול לפולין. בזמן שהמתינה לאישור עבדה כעוזרת רפואית, אך חלתה שוב באורח קשה. היא הועברה במצב קשה לבית חולים בקייב, ולאחר מכן שבה לברסט. רק ביוני 1946 הצליחה לחזור לפולין, כשחצתה את הגבול ללא היתר.

היא חיפשה את בני משפחתה. איש ממשפחתה הקרובה לא שרד.

בלודז׳ פגשה דורקה חברים שהכירה מימי הגטו. לאחר זמן עברה למעון לנוער יהודי, ושם ניתנה לה האפשרות לחזור ללמוד. היא השלימה מסלול הכנה מזורז לאוניברסיטה, ובשנת 1947 החלה ללמוד רפואה בלודז׳. בשנת 1953 סיימה את לימודיה באוניברסיטת ורשה והייתה לרופאת ילדים.

בשנת 1949 נישאה להנריק פרנצוז, אף הוא ניצול שואה, שהכירה מתקופת גטו לודז׳. בשנת 1957 עלו השניים לישראל. דורוטה עבדה כרופאה במרפאות הקהילה. בהמשך שהו בני הזוג במשך שנים בארצות הברית ולאחר מכן גם באפריקה, וגם שם עבדה כרופאה. הנריק נפטר בתל אביב בשנת 2017.

המידע המפורט על חייה של דורוטה מבוסס על ריאיון שהיא עצמה נתנה בתל אביב ב־31 במרץ 2014, ושפורסם באתר ״חסידי אומות העולם הפולנים״ של מוזיאון POLIN. בעת הריאיון התגוררה בתל אביב וסיפרה שיש לה בן ושני נכדים.

סיפורה של דורקה הוא סיפור אישי אחד מתוך סיפורה של קהילת זדונסקה וולה שנחרבה. חשוב לנו לזכור את שמות בני משפחתה שנרצחו, את הילדה שהופרדה מהם בבית העלמין באוגוסט 1942, ואת האישה שלאחר המלחמה מצאה את הכוח לשוב ללמוד, להיות רופאה ולבנות חיים חדשים.

אם הכרתם את ד״ר דורוטה פרנצוז, את בני משפחת ז׳ורק או פסמניאק מזדונסקה וולה, או אם ברשותכם מסמכים, זיכרונות ותצלומים נוספים נשמח שתפנו אלינו. כל עדות יכולה להוסיף פרק לסיפור חייה ולסיפור הקהילה שלנו.

מקור הסיפור והתצלום של דורוטה באתר מוזיאון POLIN:
https://sprawiedliwi.org.pl/pl/historie-pomocy/wasze-opowiesci/dwojra-dorka-zorek-dorota-francuz-ocalona

אנו בארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל עושים מאמצים להציג פרטים נאמנים למקורות ככל הידוע לנו. אם מצאתם טעות או שיש בידיכם מידע נוסף, אנא פנו אלינו ונתקן.

הפרטים על ילדותה, משפחתה, המלחמה וחייה לאחריה מבוססים על הריאיון עמה שנת פטירתו של הנריק מאומתת גם באתר אנדרטת מחנה נוינגמה.

27/09/2026

אנו זוכרים

בן זדונסקה וולה שסייע לעצב את הספר העברי:

סיפורו של ירמיהו צבי גורדון (1907–1984)

כשאנו מספרים על יוצאי זדונסקה וולה, אנו מבקשים לזכור גם את מי שפועלם נעשה הרחק מאור הזרקורים. אחד מהם היה ירמיהו צבי גורדון
חלוץ שעלה ארצה בצעירותו, ואיש דפוס, הגהה ועריכה שהקדיש עשרות שנים לעבודת הספר העברי.

גורדון נולד בשנת 1907 בזדונסקה וולה שבפולין. בשנת 1925, כשהיה כבן 18, עלה לארץ ישראל כחבר בתנועת ״החלוץ״. בחודשים הראשונים לאחר עלייתו עסק בחקלאות. לאחר מכן התיישב בתל אביב, ושם החל לעבוד בדפוס ״הפועל הצעיר״.

זו הייתה תחילתה של דרך מקצועית ארוכה. במהלך שנות השלושים והארבעים עבד גורדון עם נחום טברסקי, שניהל את דפוס ״ספר״ ואת הוצאת שטיבל בתל אביב. בתקופה זו רכש מוניטין בעריכה ובהכנת כתבים לדפוס. תחת ידיו עברו כתבים של סופרים, משוררים וחוקרים, וכן כתבי עת עבריים, ובהם מאזנים והתקופה.

בשנת 1949 הצטרף גורדון להוצאת ״עם עובד״, שבה עבד כמגיה, מתקין לדפוס ועורך עד לפרישתו בשנת 1976. עבודתו כללה גם ניקוד של ספרים. במשך השנים קבע כללים בתחום ההתקנה וההגהה, והדריך מגיהים ועורכים אחרים. הספרייה הלאומית מתארת אותו כאחד המגיהים והעורכים החשובים בארץ בתקופתו, וכמי שהשפיע על דמותם של ספרים עבריים רבים.

רוב הקוראים פוגשים על כריכת הספר את שם המחבר, ולעיתים את שם המתרגם. את שמו של מי שעבר על הטקסט שורה אחר שורה, הכין אותו לדפוס ודאג לדיוקו הם לא תמיד מכירים. זה היה חלקו של גורדון במפעל הספרות העברית.

גם עמיתיו זכרו אותו. העורך והמתרגם אמציה פורת, שסיפר על עבודתו בהוצאת ״עם עובד״, הזכיר את גורדון כאחד מאנשי המערכת של אותם ימים ותיאר אותו כ ״מגיה ראשי שקדן ובר־אוריין״, זהו תיאור קצר, אך הוא מעניק לנו הצצה אל האדם שמאחורי העבודה המדוקדקת , איש ספר מסור, בקיא בלשון ושקדן במלאכתו.

בארכיונו האישי, השמור כיום בספרייה הלאומית, נמצאות התכתבויות עם סופרים ומחברים בענייני הגהה, עריכה וניקוד; רשימות בכתב ידו תעודות אישיות; וכן אוטוביוגרפיה קצרה שהודפסה במכונת כתיבה. תיאור של אוסף מכתבים מארכיונו מונה התכתבויות עם אישים רבים, ובהם דב סדן, גרשם שלום, חיים הזז, זלמן שניאור, משה שרת, יצחק בן־צבי, זלמן שזר ויהודה בורלא. ההתכתבויות מלמדות על רוחב המעגל המקצועי שבו פעל אין בהן כשלעצמן כדי לקבוע מה היה טיב הקשר האישי שלו עם כל אחד מן הכותבים.

ירמיהו צבי גורדון נפטר בשנת 1984. מן המידע הגלוי שאיתרנו עדיין איננו יודעים פרטים מספקים על משפחתו בזדונסקה וולה, על חייו האישיים בישראל או על מקום קבורתו. גם תצלום מזוהה שלו טרם מצאנו. בארכיונו עשויות להימצא תשובות לחלק מן השאלות הללו, ואנו מקווים להמשיך ולחקור את סיפורו.

עבורנו, כארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל, סיפורו של גורדון הוא עוד תזכורת לדרכים הרבות שבהן בני עירנו תרמו לחיים בארץ. הנער שיצא מזדונסקה וולה בשנת 1925 היה לאחד האנשים שסייעו להכין לדפוס, לדייק ולהנגיש לדורות של קוראים את הספרות העברית.

האם הכרתם את ירמיהו צבי גורדון או את בני משפחתו? האם ברשותכם זיכרון, מסמך או תצלום שלו? נשמח מאוד אם תכתבו לנו. כל פרט עשוי לסייע לנו להשלים את סיפור חייו ולהנציחו כראוי.

**מקורות: רשומת ארכיון ירמיהו צבי גורדון בספרייה הלאומית, סימול ARC. 4* 1974; דבריו של אמציה פורת על אנשי ״עם עובד״; תיאור אוסף המכתבים מארכיונו באתר בית המכירות קדם. אנו משתדלים לציין פרטים נאמנים למקורות ככל הידוע לנו. אם מצאתם טעות או שיש בידיכם מידע נוסף, אנא פנו אלינו ונתקן.

**רשומת הארכיון: https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990038581660205171/NLI

**דבריו של אמציה פורת: https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00504.php

**הפוסט נשען על תיאור הארכיון של הספרייה הלאומית, על עדותו של אמציה פורת ועל תיאור אוסף המכתבים. פרטי המשפחה, הקבורה והתצלום הושארו כשאלות פתוחות משום שלא אומתו.

ארכיון ירמיהו צבי גורדון | 1927-1977

26/09/2026

אנו זוכרים

והפעם : סיפורה של אסתר פוטזניק־קרל ז״ל
מזדונסקה וולה לחיים בבלגיה

אסתר פוטזניק נולדה בשנת 1907 בזדונסקה וולה, בתם של אברם־וולף פוטזניק וביילה לבית הרשקוביץ. היא גדלה במשפחה יהודית גדולה, ששורשיה בעיר הגיעו דורות לאחור.

בשנות העשרים עזבה אסתר את פולין והגיעה לבלגיה. שם הכירה את דוד קרל, יליד ורשה, שגדל במשפחה יהודית אורתודוקסית ועבר אף הוא לבלגיה. השניים נישאו בליאז׳ בשנת 1930. בהמשך נולדו להם שתי בנות, פרידה־פולט ואנני. גם אחיה של אסתר, אהרון ואווה, הגיעו לבלגיה.

עם הכיבוש הנאצי הפכו חייהם למאבק הישרדות. וגנר מספר כי אסתר ודוד נמלטו שוב ושוב, עברו בין כפרים בבלגיה והסתתרו כדי לחמוק מן הגירוש למחנות המוות. הם שרדו את המלחמה. רבים מבני משפחותיהם שנותרו בפולין נרצחו בשואה.

אמה של אסתר, ביילה, מופיעה ברשימות גטו לודז׳. גורלו המדויק של אביה, אברם־וולף, לא התברר עד היום.

לאחר המלחמה חזרו אסתר ודוד לחיות בליאז׳, אך על מה שאירע למשפחותיהם כמעט שלא דיברו. וגנר כתב שאינו זוכר אפילו פעם אחת שבה סיפרו לו על קרוביהם שאבדו. גם עם בתם הם כמעט לא שוחחו על העבר בפולין.

פרט נוסף התגלה לנכדם שנים לאחר מכן
אחרי מות אמו בשנת 1998 הוא מצא בין חפציה בקשת פיצויים שכתב דוד בשנות ה־50 לרשויות בגרמניה. במסמך הזכיר דוד את אחיו ואחיותיו, אך לא ציין את שמותיהם. וגנר המשיך לחקור את שתי המשפחות, שחזר את קשרי הקרבה ותיעד ביד ושם שמות של בני משפחה שנרצחו.

בחיפוש ארכיוני שערכנו לאחרונה נמצאו גם שני רישומים מתקופת הכיבוש הנושאים את שמו של דוד קרל. האחד מופיע בתיעוד עסקים יהודיים בבלגיה בענף הטקסטיל וההלבשה השני מציין את שמו וכתובת בליאז׳ Rue Douffet 38.

אסתר נפטרה בליאז׳ בשנת 1970. היא לא הותירה אחריה עדות כתובה על חייה, ככל הידוע לנו. סיפורה הגיע אלינו דרך מחקרו של נכדה, זיכרונותיו והתצלומים שנשמרו במשפחה.

יהי זכרה ברוך.

**מקורות לפוסט : מחקרו של פרופ׳ דניאל וגנר מאמרו על יהודי זדונסקה וולה ומשפחת פוטזניק⁠ · קטלוג ארכיון המדינה הבלגי⁠

**אנו עושים מאמצים לציין פרטים נאמנים למקור ככל הידוע לנו. אם מצאתם טעות בדברים, אנא פנו אלינו ונתקן.

25/09/2026

חג סוכות שמח לחברי ארגון יוצאי זדונסקה וולה ולבני משפחותיהם

בחג הסוכות אנו יוצאים מבית הקבע ויושבים בסוכה. דווקא המבנה הארעי הזה מזכיר לנו כמה יקרים הבית, הביטחון והישיבה יחד עם משפחה וקהילה.

בשנות השואה נגזלו מיהודי זדונסקה וולה ביתם וביטחונם. גם בתוך המציאות הקשה של הגטאות בפולין נמצאו יהודים שביקשו לציין את חג הסוכות ולשמור על מסורתם. בתצלום המצורף נראית סוכה שהוקמה בחצר בית בגטו לודז׳.

השנה, כשנשב בסוכה עם יקירינו, נזכור את בני קהילת זדונסקה וולה שלא זכו לשוב לביתם ולחוג את החג בחירות. נספר את סיפורם לילדינו ולנכדינו, נפתח את סוכתנו ואת לבנו זה לזה, ונמשיך לשאת את זכרם לדורות הבאים.

בשם ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל אני מאחל לכם ולבני משפחותיכם חג סוכות שמח, בריאות, שלום ובשורות טובות.

צבי חנוך שטרן
יו״ר ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל

בתצלום: סוכה בחצר בית בגטו לודז׳, פולין. מקור פרסום התצלום: גנזך קידוש השם, תערוכת ״סוכות ושמחת תורה״⁠.

24/09/2026

Join the Organization of Former Residents of Zduńska Wola for a journey to Poland in April–May 2027. Together, we will walk in the footsteps of our ancestors, remember the Jewish community of Zduńska Wola, and take part in the International March of the Living at Auschwitz–Birkenau.

Participants from anywhere in the world are welcome to join. If you will be travelling from outside Israel, please contact us in advance so that your arrival and participation can be coordinated with the travel company.

We especially welcome younger generations to join their families on this meaningful journey.

Please contact us as soon as possible to register. The registration deadline is 30 September 2026.

📧 [email protected]
📞 +972-52-382-7776

20/09/2026

לחברות ולחברי ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל ובתפוצות,

עם כניסתו של יום הכיפורים, היום הקדוש והנשגב בלוח השנה היהודי, אנו עוצרים לרגע את מרוץ החיים ומתכנסים אל תוך עצמנו לחשבון נפש, לתפילה, לבקשת סליחה ולתקווה להתחלה חדשה.

ביום זה אנו נושאים עמנו גם את זכרה של הקהילה היהודית המפוארת של זדונסקה וולה את בתי הכנסת שהיו מלאים בתפילה, את הרחובות שבהם התנהלו חיים יהודיים עשירים, את המשפחות, המסורות והמנהגים ואת יקירינו שאינם עוד עמנו.

אנו, בני הדורות הבאים, נושאים באחריות גדולה וקדושה לזכור, לספר ולהעביר את המורשת הלאה. כל עוד אנו מזכירים את שמותיהם, מספרים את סיפוריהם ומחברים את ילדינו ונכדינו לשורשיהם קהילת זדונסקה וולה ממשיכה לחיות בלבנו.

ברוח יום הכיפורים, אם פגענו במישהו בדיבור, במעשה או בשתיקה; אם לא היינו קשובים מספיק, אם לא השבנו בזמן או אם החסרנו תשומת לב אנו מבקשים סליחה ומחילה מעומק הלב.

מי ייתן ויום הכיפורים יביא עמו סליחה, כפרה, רפואה, אחדות ושלום. נתפלל לשלומם של חיילות וחיילי צבא ההגנה לישראל, שוטרי משטרת ישראל וכל אנשי כוחות הביטחון הפועלים למעננו באוויר, בים וביבשה, בגלוי ובסתר. יהי רצון שישובו כולם בשלום לבתיהם ולמשפחותיהם.

נאחל לכל אחת ואחד מכם ולבני משפחותיכם בריאות טובה, שלווה, בשורות טובות ושנה של עשייה משמעותית, חיבור בין הדורות ושמירה נאמנה על זיכרון קהילתנו היקרה.

גמר חתימה טובה וצום קל ומועיל,

בברכה,
צבי חנוך שטרן
יו״ר ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל