06/02/2026
😔😔😔
אמא שירי.
כשיהיו לי ילדים, אני לא אספר להם סיפורים על סופרמן, ספיידרמן, באטמן או וונדרוומן, אני אספר להם סיפורים על אמא שירי.
אמא שירי שהתעוררה לבוקר בלהות, מגן עדן לגיהינום, מחלום לסיוט.
אמא שירי שעמדה לבד, בלי שאף אחד יחזיק לה את היד, מול הצבא של השטן.
אמא שירי שאפילו מחבלים עם נשקים שלופים לא גרמו לה לשכוח לקחת את המוצץ של הילד שלה, כי היא יודעת כמה הוא חשוב לו.
אמא שירי שעטפה את הילדים שלה עם שמיכה וקשרה.
כאילו השמיכה הזו היא השריון הכי חזק בעולם.
שאף אחד לא יעז להתקרב אל הלב שלה.
אמא שירי שיד אחת שלה החזיקה באריאל ויד שנייה החזיקה בכפיר.
היא קשרה את עצמה אליהם באזיקי אהבה וזרקה את המפתח לים.
אמא שירי שהפרצוף המבועת שלה קופץ לביקור בכל פעם שאני עוצם את העיניים שלי.
אמא שירי, שהיא גם ילדה של מישהו.
ששני הוריה נרצחו, שהכלבה שלה נרצחה, שבעלה נחטף ממנה.
אמא שלא שכחה להיות אמא בסיטואציה שבה קל לשכוח איך קוראים לך.
אמא שירי צריכה להיות מקועקעת בכל בית בישראל.
כל ילד צריך לדעת עליה ותמונה שלה צריכה להיות תלויה בכל חדר לידה.
אמא שגם מאות מחבלים לא הצליחו לגזור את חבל הטבור שלה.
אמא שירי, סליחה שהיית שם לבד.
מדינה שלמה מחזיקה לך את היד.
מדינה שלמה בוכה דמעות כתומות.
Elyasaf Ezra