ארכיון מורשת יהדות רומניה

27/05/2026

לכבוד יום הילד/ה 🌸

במאי 1946, שנה בלבד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והשואה, יצא לאור בבוקרשט כתב העת המאויר לילדים
״Pentru Copilul Evreu״ — ״למען הילד היהודי״.

העיתון, שפורסם כתוספת לעיתון היהודי ״Viața Evreească״, ביקש להחזיר לילדים היהודים מעט אור, תרבות, חינוך ותקווה — לאחר שנים של מלחמה, רדיפות ואובדן.

מאחורי כתב העת עמד מ. ה. באדי (1906–1985), עיתונאי, סופר ופעיל ציוני יהודי מרומניה, שפעל במשך עשרות שנים למען התרבות והעיתונות היהודית. בתקופה הלגיונרית נאסר בשל פעילותו הציונית, ולאחר עלייתו לישראל המשיך לפעול בתל אביב למען שימור התרבות של יהדות רומניה.

עטיפת הגיליון — מלאה ספרים, מוזיקה, שמש וילדים מחייכים — מזכירה לנו שגם אחרי תקופות של חורבן, היה מי שניסה להחזיר לילדים תקווה וילדות.
מתוך אוסף אלכסנדר מירודן / ארכיון מורשת יהדות רומניה.

בואו מחר 28.5.26 לחגוג איתנו את יום הילד באווירה רומנית מדליקה!!

21/05/2026

21/05/2026

“חַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ”
(שמות כ״ג, ט״ז)

חג השבועות הוא חג של קציר, שדות וחיבור לאדמה. עבור תנועת גורדוניה, בהשראת משנתו של אהרן דוד גורדון, עבודת האדמה הייתה הרבה יותר ממקצוע — היא הייתה אידיאל של התחדשות יהודית, חיי עבודה, שוויון וחיבור אל הארץ.

ברומניה פעלה גורדוניה כחלק מן התנועות החלוציות שהכשירו צעירים יהודים לעלייה ולהתיישבות בארץ ישראל. בני הנוער עסקו בקציר, עבודת שדה, טיפול במשקים חקלאיים וחיי קבוצה חלוציים. לאחר המלחמה, כאשר צעירים יהודים רבים נותרו ללא בית ומשפחה, הפכו חוות ההכשרה גם למקום של שיקום ובניית עתיד חדש.

התצלומים שלפנינו, משנות ה1930 המאוחרות, מתעדים את חברי גורדוניה ברומניה — צעירים שבין שדות הקציר והעבודה החקלאית ניסו לבנות לעצמם עתיד חדש, ברוח החלום החלוצי של עלייה, התיישבות וחיים בארץ ישראל.

אנו בארכיון מורשת יהדות רומניה מאחלים לכולם חג שבועות שמח, חג קציר של אור והתחדשות, ימים טובים ושקטים — ושולחים תפילה מיוחדת לשקט ושלווה עבור תושבי הצפון. 🌾

06/05/2026

מה עושה מנהל ארכיון מסור כשההורים מגיעים לביקור? ניחשתם נכון, מגייס אותם מיד לעבודה...
לוצ׳יה וליביו פופ, הוריו של מנהל הארכיון המדהים שלנו, יהושפט, הגיעו לביקור משפחתי מרומניה. בין טיול בטבע הישראלי לחיבוק לנכדה המתוקה רננה, הם מסייעים לנו במיון וסידור חומרים ברומנית. כנראה שאהבה להיסטוריה ותיעוד עוברת בגנים המשפחתיים.
תודה לוצ׳יה וליביו על עזרתכם ועל הבן הנפלא שלכם! ❤️

14/04/2026

בבית העלמין היהודי בפלוישט ניצב לוח זיכרון קטן —
אך הוא נושא עליו סיפור כבד מנשוא.

״כאן קבור סבון ‘RIF’…״
כך נכתב, בעברית וברומנית,
לזכר יהודים שנרצחו בשואה.

בשנים שלאחר המלחמה,
התפשטה בקרב קהילות יהודיות באירופה האמונה
כי הנאצים ייצרו סבון מגופות הקורבנות.
בין אם אמת היסטורית ובין אם זיכרון שנולד מתוך הזוועה —
הדבר הפך לסמל עמוק של השפלה, אובדן ודה־הומניזציה.

התצלום שלפניכם, שצולם בשנת 1971 על ידי י. רוט,
מתעד לא רק לוח זיכרון —
אלא את הדרך שבה ניסו הניצולים לתת צורה לכאב,
ולשמר זיכרון שלא ניתן להכיל.

🕯️ ביום השואה אנו עוצרים וזוכרים —
עוצרים ונותנים גם לאבנים, למילים החרוטות ולשברים לדבר.

מתוך אוסף אלכסנדר מירודן
יום השואה תשפ״ו - אפריל 2026

13/04/2026

ב־21 בינואר 1941, בשעות הלילה, עמדו יהודי בוקרשט חסרי אונים וצפו באימה:
בית הכנסת הגדול של הקהילה הספרדית – "קהל גרנדה" – עלה באש.

ברחוב נגרו וודה 12, בלב העיר, הושמד בית תפילה עתיק ומפואר,
שהיה במשך דורות מרכז של חיים יהודיים, תפילה ומסורת.
כנופיות לגיונרים הציתו אותו, ורק התערבות הכבאים מנעה מהאש להתפשט הלאה.

האירוע לא התרחש במקרה — אלא כחלק מפוגרום מאורגן,
שתועד מאוחר יותר ב״ספר השחור״ של מתתיהו קארפ.

מאמרו של ראול סיניול משחזר את סיפורה של הקהילה הספרדית בבוקרשט:
קהילה עתיקה, שורשית, בעלת מסורת, פיוט וליטורגיה ייחודיים,
שמרכזה היה "קהל גרנדה" מאז המאה ה־18.
דרך תיאור בית הכנסת וחיי הקהילה, עולה עולם עשיר –
שדעך במאה ה־20 ונחרב באכזריות בשנת 1941.

באוספי הארכיון שלנו נשמרים תצלומים, מסמכים וקטעי עיתונות —
עדויות אילמות לחורבן, אך גם לזיכרון.

🕯️ אנו נותנים למסמכים לדבר.
לאבנים, לשרידים ולמגילות – להעיד.
כדי שהעולם שנחרב לא יישכח.
ערב יום השואה תשפ״ו - אפריל 2026

03/04/2026

בימים מורכבים אלו ולרגל חג הפסח, בחרנו לחלוק אתכם דרשתו של הרב בק משנת 1914 שניתנה בשבת שלפני פסח ומתמקדת בפסוק „וברכתם גם אותי“, ומבקשת להראות כי גם אויב עשוי להכיר בעוצמתו המוסרית והרוחנית של עם ישראל. הרב מדגיש כי היהדות אינה מגדירה את עצמה דרך שנאה או נקמה, אלא באמצעות התנהגות מוסרית, משמעת פנימית ואמונה – גם בזמני מצוקה. לדבריו, על עם ישראל להישאר כן, בעל כבוד עצמי ויציב בערכיו, ולהתפלל לא רק לגאולתו שלו אלא גם לשלום המדינות שבתוכן הוא חי, אף כאשר הוא סובל מאי־צדק. בסופו של דבר מציגה הדרשה את החירות לא רק כשחרור פיזי, אלא כיכולת לשמור על יושרה מוסרית ותכלית רוחנית לנוכח סבל ועימות.
להמשך חג שמח, בטוח ושקט ובשורות טובות לחברינו בישראל ובתפוצות!

31/03/2026

ממצרים לרומניה – פרשה של הצלה...

בכל שנה אנו מספרים על יציאת מצרים.
אבל לפעמים – ההיסטוריה מזמנת לנו יציאות מצרים נוספות.
במהלך עבודת ארכיון מורשת יהדות רומניה בראש פנה, נחשפתי השבוע מחדש לפרשה יוצאת דופן:
ניסיון חשאי, מורכב ונועז להצלת יהודים מרומניה בשנת 1944 – באמצעות שליחים, קשרים מודיעיניים והצנחות.
הסיפור הזה חי ונושם בתוך אוצר נדיר:
ארכיון מנחם יצחק בן־אפרים (מוסקוביץ) שנקלט אצלינו הוא
אחד האוספים המרתקים שיש.
מתוך המסמכים, העדויות וההתכתבויות – נפרש עולם שלם:
שליחים היוצאים מארץ ישראל, עוברים דרך מצרים ואיטליה, ומוצנחים לאירופה הבוערת.
ניסיונות ליצור קשר עם בוקרשט, עם איסטנבול, עם הנהגת היישוב.
תקווה להציל חיים – מול מציאות של ניתוק, סכנה וחוסר ודאות.
ובתוך כל זה – גילוי מרגש במיוחד:
תיעוד נדיר של אימוני הצנחנים היהודים במצרים.
רבים מהם – בני יהדות רומניה (כמו לדוגמה אריה פיכמן, יהודה אחישר גוקובסקי, מנו בן אפרים (מוסקוביץ'), שייקה דן (טרכטנברג), דב הררי (ברגר), אריה (ריקו) לופסקו, חיים ולדנר (יערי), יצחק מקרסקו, ברוך (בוריה) קמין, אוריאל מילו קנר, וסוריקה ברוורמן).
התמונות הללו מחברות בין נקודות על המפה:
מצרים – רומניה – ארץ ישראל.
ובין זמנים:
יציאת מצרים הקדומה – וניסיונות היציאה לחירות במאה ה־20.
היום כשאני מסתכל על הפרשה הזאת, בימים המורכבים שלנו, אני לא יכול אלא לחשוב על עומק פרשת ההיסטורית, על תחושת האחריות של העם שלנו,
על אנשים שפעלו מתוך הבנה שלא יצליחו להציל את כולם –
אך בחרו לפעול בכל זאת.
ובימים אלה, כשגם אנחנו חיים במציאות של מלחמה, מודיעין, סכנות ואי־ודאות – הסיפור הזה מקבל משמעות נוספת.
שהצלת חיים היא ערך עליון.
של יהודים – ושל בני אדם בכלל.
ושגם כאשר העולם חשוך –
יש מי שמנסים, שוב ושוב, לפתוח דרך לחירות.
חג פסח שמח 🌿
שנזכה לראות שוב בארצינו חיי שגרה, שמחה בזמנים בטוחים שקטים ושלום.