Bauhaus Center Tel-Aviv | מרכז באוהאוס תל-אביב

04/06/2026

הבאוהאוס אינו רק סגנון האדריכלות המזוהה עם “העיר הלבנה” של תל אביב – הוא השפיע עמוקות גם על תחום העיצוב הגרפי בארץ. בתמונה מוצגים ארבעה פוסטרים מוקדמים משנות ה־30 ועד שנות ה-50 של האחים שמיר, מהמעצבים הגרפיים המשפיעים ביותר שפעלו בארץ ישראל ולאחר מכן בישראל, מאמצע שנות ה־30 ועד אמצע שנות ה־90.

כמו באדריכלות הבאוהאוס, גם בעיצוב הגרפי שלהם בולטים קווים נקיים, צורות גיאומטריות ברורות, צבעים עזים ומסר ישיר, ללא קישוטיות מיותרת. עבודותיהם הפכו לחלק בלתי נפרד מהזהות החזותית של המדינה שבדרך ושל ישראל הצעירה.

לראשונה אנו מציעים מבחר גדול של הדפסים איכותיים של עבודות האחים שמיר במחירים מיוחדים:
🖼️ עם מסגרת – 195 ₪ בלבד
🖼️ ללא מסגרת – 110 ₪ בלבד
📏 גודל: 50 × 70 ס”מ

הזדמנות מצוינת להכניס הביתה פיסת היסטוריה של העיצוב הישראלי.



—————————————————————

Bauhaus is not only the architectural language that defines Tel Aviv’s White City—it also played a major role in shaping modern graphic design in Palestine and later Israel. The image shows four posters from the 1930s until the 1950s by Shamir Brothers, among the most influential graphic designers active from the mid-1930s through the mid-1990s.

Just like Bauhaus architecture, Bauhaus graphic design is characterized by clean forms, strong geometry, bold colors, and direct visual messages, while avoiding unnecessary ornamentation. The Shamir Brothers helped create the visual identity of a developing society and the young State of Israel.

For the first time, we are offering a large selection of high-quality prints of Shamir Brothers designs at exceptionally low prices:

🖼️ Framed – only 195 NIS
🖼️ Unframed – only 110 NIS
📏 Size: 50 × 70 cm

A wonderful opportunity to bring a piece of Israeli design history into your home.

23/05/2026

משתתפים בצער המשפחה. היה לנו הכבוד להציג תערוכה מרתקת שבה גודוביץ הציע להעביר את המשחקים האולימפיים שמתקיימים כל 4 שנים באופן קבוע לחצי האי סיני. רעיון טיפוסי לגודוביץ, חשיבה מחוץ לקופסא. משחקים אולימפיים מסתיימים לרוב בהפסדים ענקיים ומכבידים על המארגנים שנים ארוכות, פיתוח בינלאומי בחצי האי סיני היה יכול לתרום לפיתוח ושלום באיזורינו. הרעיון אף הוצג ונידון באירגון האולימפי הבינלאומי שיושב בעיר לוזאן שבשווייץ. - איש מיוחד, מוכשר ואופטימי הלך לעולמו.

בנו, דקל, ספד למי שהיה מוכר לציבור כאדריכל העיר תל אביב: "היה לו לב גדול. ענק. הוא עזר לכולם ואהב את כולם, גם אם לפעמים כעס וצעק. האהבה הכי גדולה שלו היתה לתל אביב ולמדבר"

19/05/2026

האם זהו סופו המתקרב של מורשת הבאוהאוס —
או דווקא ההוכחה לכך שהיא עדיין חיה, נושמת ומשתנה יחד עם העיר?
בין קווי הטיח המתקלף והתיקונים המקומיים, בין סינר הצללה אופקי ופונקציונלי לבין המרפסת שעליה גרפיטי צבעוני ועכשווי — המבנה הזה מספר את סיפור תל אביבי.
לא מוזיאון קפוא בזמן, אלא אדריכלות מודרניסטית שעדיין מאוכלסת, מוקפת צמחייה ים־תיכונית שופעת, שמיים כחולים, וחיי רחוב משתנים ללא הרף.
אולי דווקא המתח בין שימור, הזנחה, חיים יומיומיים ואמנות רחוב — הוא מה שהופך את הבאוהאוס של תל אביב לכל כך חי ורלוונטי גם היום.י

Is this the beginning of the end for Bauhaus heritage —
or perhaps proof that this architecture is still alive and evolving with the city?

Between weathered plaster and partial renovations, beneath the functional horizontal sunbreakers, and beside a balcony transformed into a colorful graffiti canvas, this building tells the real story of Tel Aviv.

12/05/2026

לפני שווילהלם זאב הלר פעל בתל אביב כמודרניסט “בארוקי”, כפי שראינו בפוסט הקודם, הוא היה אדריכל מצליח בגרמניה.
בליל הפוגרומים של 9–10 בנובמבר 1938 נפלו קורבן בלייפציג גם אולם הטהרה והמבנים מסביב שתכנן הלר בשנים 1926–1928 עבור בית העלמין היהודי החדש. המבנה בסגנון אר־דקו , היה מן היצירות המרשימות של האדריכלות היהודית המודרנית בגרמניה של אותה תקופה.

בציניות אכזרית דרשה העירייה הנאצית כבר למחרת ההרס מן הקהילה היהודית לפנות את השרידים, בטענה שהם “מסכנים את ביטחון הציבור” ו”מכערים” את הסביבה.

הצלומים בשחור־לבן מראים את החורבות לאחר ההרס, ובהמשך את המבנים בשלמותם — מבחוץ ומבפנים — לפני שנחרבו.
דווקא בימים שבהם האנטישמיות שוב מתפשטת בעולם, חשוב לזכור שגם תרבות, אדריכלות וזיכרון היו מטרה לשנאה ולהרס.

(מתוך: Wilhelm Ze’ev Haller – Modern Architecture Leipzig/Tel Aviv, Passage Verlag, 2019)



Before Wilhelm Ze’ev Haller became the “Baroque” modernist of Tel Aviv, as seen in our previous post, he was already a successful architect in Germany.
During the anti-Jewish pogroms of November 9–10, 1938, the ceremonial hall and adjoining buildings he designed between 1926–1928 for Leipzig’s New Jewish Cemetery were also destroyed. The complex was a remarkable example of modern Art Deco sacred architecture.

With cruel cynicism, the N**i city authorities demanded already the following day that the Jewish community remove the ruins, claiming they endangered “public safety” and disfigured the city.

The black-and-white photographs first show the burned ruins after the destruction, followed by views of the intact building — exterior and interior — before it was lost.
Especially today, as antisemitism is once again spreading worldwide, these images remind us that culture, architecture, and memory themselves became targets of hatred and destruction.

(From: Wilhelm Ze’ev Haller – Modern Architecture Leipzig/Tel Aviv, Passage Verlag, 2019)

WilhelmZeevHaller ModernArchitecture ArtDeco JewishHistory NeverForget

11/05/2026

המרפסות המעוגלות של בית בועז־שוואבה ברחוב שטראוס 3 בתל אביב יוצרות חזית אסימטרית, אלגנטית ומלאת תנועה — דוגמה ייחודית לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה־30 בעיר הלבנה.

הבניין תוכנן בשנים 1935–1936 על ידי האדריכל וילהלם זאב הלר, שנאלץ לעזוב את גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. מבקרי אדריכלות תיארו את עבודותיו בתל אביב כ״הבארוק של הסגנון הבינלאומי המקומי״ — שילוב מסקרן בין מינימליזם מודרניסטי לבין קווים עשירים וזורמים.

מתוך תשעה מבנים שתכנן הלר בתל אביב, חמישה זכו למעמד של שימור.



The curved balconies of the Boaz–Schwabe House at 3 Strauss Street in Tel Aviv create an elegant asymmetrical façade full of movement — a distinctive example of the city’s 1930s modernist architecture.

The building was designed in 1935–36 by architect Wilhelm Zeev Haller, who was forced to leave Germany following the N**i rise to power in 1933. Architecture critics have described his Tel Aviv works as “the Baroque of the local International Style” — referring to the richness and fluidity he brought into otherwise minimalist modernist designs.

Of the nine Bauhaus buildings Haller designed in Tel Aviv, five are now protected heritage sites.

08/05/2026

שמש של שעות הערב, שמיים כחולים ושתי מרפסות עגולות שמטילות צללים רכים על חזית הבאוהאוס שמאחוריהן.

רגע של שקט תל־אביבי, שבו האור והאדריכלות מדברים יחד.

מאחלים לכולם סוף שבוע רגוע, נעים ומלא השראה. ✨

—————————————————————————————————————————————————————————Golden evening light, blue skies, and two round balconies casting soft circular shadows onto the Bauhaus façade behind them.
A small Tel Aviv moment where light and architecture speak together.

Wishing everyone a peaceful, gentle, and inspiring weekend. ✨

Modernism PeacefulWeekend BauhausArchitecture

06/05/2026

לא #לאהובאתעצמך

04/05/2026

בשנות ה־30, עם עליית פופולריות הקולנוע, נהרו המונים מדי ערב אל אולמות חדשים ומודרניים – מקדשי תרבות של זמנם. בשנת 1937 נפתח קולנוע אלהמברה ביפו, מבנה ארט דקו מרשים שתוכנן על ידי האדריכל הלבנוני איליאס אל מור, ונבנה במקביל לבנייני הבאוהאוס של תל אביב.

אלהמברה היה מהאולמות המפוארים בארץ, מוקד משיכה לקהל ערבי ויהודי כאחד – מקום שבו תרבות חצתה גבולות וחיברה בין קהלים. לצד הקרנות סרטים, שימש האולם גם לתיאטרון, כנסים ואירועים מרכזיים של התקופה.

📍 יפו, שדרות ירושלים

למידע נוסף: ויקיפדיה

In the 1930s, the rise of sound cinema drew crowds each evening into new, modern halls – true cultural temples of their time. In 1937, the Alhambra Cinema in Jaffa opened its doors, an impressive Art Deco structure designed by Lebanese architect Elias Al-Mor, built in parallel with the Bauhaus buildings of Tel Aviv.

Alhambra was among the most luxurious cinemas in the region, attracting both Arab and Jewish audiences – a place where culture crossed boundaries and connected communities. Beyond film screenings, it hosted theater performances, gatherings, and major events of the era.

📍 Jaffa, Jerusalem Boulevard

More info: Wikipedia

History Cinema Preservation SharedCulture

01/05/2026

1 במאי – חג הפועלים | May 1st – International Workers’ Day

פועלת בתמונה של שרגא וויל משנת 1952.
רק פניה ועיניה השקועות בקריאה נחשפות —
ולצידן ידיים גדולות, כמעט מונומנטליות, האוחזות בספר.
הידיים הללו אינן רק ידיים עובדות —
הן ידיים יוצרות, לומדות, בונות עתיד.
ביום חג הפועלים, אנו חוזרים לרגע שבו עבודה, תרבות וחזון חברתי נפגשו בדימוי אחד.

רפרודוקציה מאוסף ארכיון השומר הצעיר יד יערי זמינה אצלנו.

In this 1952 work by Shraga Weill, a worker is absorbed in reading a book published by the socialist kibbutz movement Kibbutz Artzi.

Only her face and focused eyes are visible—
alongside disproportionately large hands holding the book.

These are not just working hands—
they are hands that create, learn, and shape the future.

On International Workers’ Day, we revisit a moment where labor, culture, and social vision converge into a single image.

Reproductions from the Hashomer Hatzair Yad Yaari Archive collection are available at the Bauhaus Center.

ArtHistory TelAviv

30/04/2026

.

בתמונה הראשונה: צילום היסטורי בשחור-לבן מחוף תל אביב משנות ה-30–40, מתוך Matson Collection. ברקע נראית יפו העתיקה. מבוגרים וילדים נהנים מהים, והסדר מעניין : שורות של כיסאות נוח מסודרות בקווים מדויקים, מקבילות לקו המים.

ובתמונות המשך: קטע מתוך ציור של האמנית הישראלית Lisa Levina מתוך תערוכת המכירה שלנו. ים כחול עמוק, חול בהיר, ודמויות צבעוניות בתנועה – שמשיות, שחיינים, ספורט ימי וחיים תוססים. כאן הסדר מתחלף בחופש, והקומפוזיציה הופכת לחגיגה של צבע ואנרגיה.

בין אז להיום – בין סדר להרמוניה לבין כאוס חי וצבעוני – החוף של תל אביב ממשיך להיות לב פועם של העיר.
Opening of the bathing season at Tel Aviv Beach.

In the first image: a historic black-and-white photograph of Tel Aviv’s beach from the 1930s–40s, from the Matson Collection. In the background, the old city of Jaffa. Adults and many children enjoy the seaside, while rows of deck chairs form a striking order—perfectly aligned in parallel lines along the shore.

Following picture: a detail from a painting by Israeli artist Lisa Levina, currently featured in our sale exhibition. A deep blue sea, light sandy shore, and a vibrant, bustling beach scene filled with figures, umbrellas, swimmers, and water sports. Here, order gives way to expressive freedom—a lively, colorful chaos.

Then and now—between structure and spontaneity—the beach of Tel Aviv remains the city’s beating heart.

ArtGallery ContemporaryArt BeachSeason