13/05/2026
קולות רפאים: ורד הקרט
אוצרת: נורית טל-טנא
בסדרת הציורים "קולות רפאים" מתכתבת הציירת ורד הקרט עם תצלומי דיוקנאות סטודיו מאמצע המאה ה־19 וראשית המאה ה־20. אלו היו תצלומים בשחור־לבן, שהדמויות המצולמות בהם היו קפואות בעולם מבוים, בלבוש מוקפד ובמבט ישיר למצלמה. על רקע תפאורות מלאכותיות, בתוך מסגרת שבה כמעט לא נותר זכר לאישיותם הפרטית של המצולמים, הקרט מאמצת לציורה את מהות הצילום, הנושא עימו את רוח התקופה. בתהליך ציורי אינטואיטיבי ואקספרסיבי היא מייצרת התייחסות חדשה. בטכניקה מעורבת ובשימוש בפלטת צבעים עזה היא מעניקה לדמויות את שנעלם מהן: צבע, חומר ונשימה. היא מייצרת שכבה של קיום לאלו שכבר מזמן אינם.
הוגת הדעות סוזן סונטאג ציינה בספרה הקנוני הצילום כראי התקופה (1977) כי "תצלומים מספקים עדות". הם מנחילים תחושה שהרגע המצולם אכן התקיים. אך העדות הופכת בו־זמנית גם לאישור של היעלמות: התצלום קופא בזמן, מפריד את המצולם מן החיים עצמם ומשאיר אחריו דמות שנעצרה ברגע שאיננו עוד. הפעולה הציורית של הקרט אינה ניסיון לשחזר מציאות שאבדה, אלא החדרת שכבה חדשה של נוכחות: דיוקנאות אקראיים ההופכים לקולות רפאים של מצולמים שנאלמו. מרחב בין זמנים שבו הנעדר נוכח; לא כאמת היסטורית, אלא כפעולה ציורית קולאז'יסטית של זיכרון, חמלה ותשומת לב. הקרט מקיימת דו-שיח עם אלו שאיש אינו זוכר את שמם, ובמקביל מקיימת יחסי גומלין חומריים גם עם המצע הציורי עצמו הנושא "מזכרת": ציור של עבודה אחרת שעל גביה היא מציירת את יצירתה הנוכחית. המצע משמש ready-made עמוס סיפור, המפעיל אותה לתגובה ציורית ספונטנית.
עבודתה של הקרט, המזמנת נוכחות מתוך היעדר, חורגת מגבולות העבר אל המרחב המקומי בן-זמננו. בצמד ציוריה הפנורמיים, המכונים Alice in Zombieland 1 ו-2 (2023), מציגה הקרט מרחב נוף בדיוני, שצויר בהשראת סדרת צילומים בני-זמננו שצולמו בחבל יהודה ושומרון. מצילומים אלו היא דולה יסודות סמליים אישים ולאומיים כאחד, ביניהם החמור הלבן המתנייד אל מעבר לגבולות הפורמט. האם מדובר בחמורו של משיח? האם גאולתנו קרבה? גאולתו של מי? ולהיכן פונה החמור? אל הארץ המובטחת? משיחות הצבע וכתמי הנוף הבודדים – שבילים, סלעים, מרחב שמיים ושמש עגולה וצהובה – אינם מספקים תשובה. אי-שם במרחק עץ ברוש המאזכר אנדרטת קבר ודמות בודדת בפתח בית. ולפתע ארנב גדול ממדים, מואנש, קופץ ממעמקי הזיכרון הפרטי של האמנית לביקור בטריטוריה מזרח־תיכונית. כמו בארץ הפלאות של לואיס קרול, גם כאן הארנב מוביל את הצופה לחקירה עצמית בעולם אבסורדי ולהתמודדות עם גבולות המציאות והדמיון.
צילום חלל: אלה אורגד
נורית טל-טנא
אלה אורגד