26/05/2026
היום לפני:
היום לפני 85 שנים ב-20.05.41 נהרג בעיראק מפקד האצ"ל, דוד רזיאל, בפעילות צבאית בשרות הצבא הבריטי במלחת העולם השנייה.
דוד רזיאל נולד ב-י"ח בכסלו תרע"א (19.12.1910) בעיר סמורגון שבפלך ווילנה. עוד מילדותו ספג בבית הוריו את האהבה לארץ ישראל והכמיהה אליה. בקיץ 1914 עלה עם הוריו לארץ, אך כעבור חצי שנה גורשה המשפחה ע"י התורכים למצרים ושבה ארצה רק ב-1923 לאחר שנות נדודים.
בעקבות מאורעות תרפ"ט ועם פרישתם של מפקדים משורות ה"הגנה" בירושלים, הצטרף לארגון החדש ובשורותיו החל ללמוד את מקצועות הצבא. הוא עבר "קורס סגנים" ועד מהרה התבלט כמפקד מעולה. באביב 1937 חל פילוג באצ"ל על רקע וויכוח ביישוב בשאלת ההבלגה. רזיאל שהאמין בשבירת ההבלגה נמנה על חברי המפקדה החדשה של המחתרת ושימש זמן מה מפקד מחוז ירושלים. בקיץ 1938 נתמנה ע"י זאב ז'בוטינסקי, למפקד הארגון. כמפקד האצ"ל הרחיב את תחום פעילות הארגון והכשיר את לוחמיו כגרעין לצבא עברי עתידי.
עם החרפת העימות עם השלטונות הבריטיים עקב פעולות התגובה של הארגון, הגבירו השלטונות את המאמצים לתפוס ולאסור את המפקד הראשי. הדבר עלה בידם לבסוף ב-19.05.1939, וערב אחד בחודש יוני הועבר לכלא עכו. פקודות הקבע של בית הסוהר קבעו כי אסיר שהגיע לאחר שעת נעילת התאים ישהה את הלילה בנזארה וכך היה, את לילו הראשון בכלא עכו העביר דוד רזיאל בנזארה. למחרת הועבר רזיאל לתא מס' 11 שבו היו כלואים שלום ז'ורבין ואברהם שיין, חבריו של שלמה בן יוסף ושותפיו לפעולת ההתקפה בכביש ראש פינה צפת שבגינה הוצא להורג בו יוסף בכלא עכו שנה קודם. שאר הכלואים בתא זה היו פליליים. כעבור יומיים הועבר לתא גדול של אסירים פוליטיים. רזיאל הנהיג בקרב האסירים בתא משטר לימודים והשתלמויות. יצחק גוריון מראשי הרוויזיוניסטים בכלא מספר כך: " התא הגדול הפך לאוניברסיטה.כולם, גם אלה שלא הראו עד כה נטייה רבה ללימודים, הצטרפו כמו מאליהם לקבוצות לומדים שונות." רזיאל עצמו לא רק לימד אלא גם למד וניצל את זמנו לקריאה. במכתבו להוריו כתב על שגרת הכלא: "שוכבים לישון עם התרנגולים וקמים איתם, מטיילים על הגג, לומדים, קוראים, כותבים.." ב-10 ביולי הועברו כל העצירים למחנה מעצר בצריפין.
בשעה שענני מלחמה הלכו והתקדרו בשמי אירופה העביר דוד רזיאל לחברי המפקדה את דעתו, כי אם תפרוץ מלחמה יהיה על הארגון להשתתף בה לצד בעלות הברית כדי ללחום בנאצים. הנאצים הם אויב משותף כתב רזיאל. הודעת הארגון על הצטרפותו למלחמה לצד בריטניה פורסמה ב-11 לספטמבר והנציב העליון דיווח עליה רשמית לשר המושבות. במחצית אוקטובר התקיימה פגישה בין ראש הבולשת ודוד רזיאל, בה התחייב להפסיק את הפעילות האנטי בריטית לרגל מצב החירום, וככל הנראה העלה את הצעותיו להשתתפות פעילה במלחמה. ב-24 באוקטובר שוחרר דוד רזיאל ממעצרו. על רקע הדברים האלו חל באצ"ל פילוג שבעקבותיו קמה מחתרת לח"י.
במאמץ המלחמה נגד הנאצים יצא דוד רזיאל יחד עם שלושה מפקודיו במאי 1941 לחבנייה שבעיראק לבצע חבלה נגד הנאצים ובני בריתם העיראקים שהעמידו להם בסיסים צבאיים בארצם. ביום כ"ג באייר תש"א (20.05.1941) בעיצומו של המבצע הותקפה המכונית הצבאית שבה נסע רזיאל על ידי מטוסים גרמנים. רזיאל נהרג והובא לקבורה בחבנייה. לאחר מאמצים רבים, ובמבצע סודי, ב-19בדצמבר 1955 הועברו עצמותיו לקבורה מחבנייה לניקוסיה, אולם הלחץ להביא את ארונו ארצה לא נפסק ובשנת 1961 לאחר מאמצים רבים הועברה גופתו לקבורה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. לאחר שהובא לקבורה הוענקה לו דרגת אלוף בצה"ל.
מוזיאון האצ״ל
