31/05/2026
תערוכת היחיד של הדר פרי, וְשָׁמַרְתְּ , שעובדת בבלעדיות עם ועל נייר יוצרת מפגש אינטימי וחשוף עם אחד החומרים הבסיסיים והשבריריים באמנות: הנייר. בעבודותיה , הנייר אינו משמש רק כמצע לרישום, אלא הופך לגוף -אובייקט בעל נוכחות פיסולית בחלל. פרי פועלת מתוך חקירה של החומר, כשהיא מותחת את גבולותיו ובוחנת את המתח שבין חוזקו המבני לבין פגיעותו המובנית.
המעבר מהדו-ממד לתלת -ממד מתרחש ברגע שבו הנייר מתנתק מהקיר הלבן והופך לישות עצמאית. הדר היא מקפלת, תולה, פורשת ועורמת אותו. במיצבי הנייר, בהם – (Tissue) מתייחסת לנייר כאל רקמה הוא מטופל בשמן, גרפיט, פיגמנט ופחם הוא מקבל איכויות של עור אנושי או בד רך. הוא נתלה על מתלים שונים, גולש מהגובה כיריעה שנשפכת כלפי מטה בכוח הכבידה, חושף את פגיעותו לזמן, למגע ולמשב הרוח. הגוונים ה”אדמתיים”, החומים והכחלחלים של הנייר המטופל מחזקים את התחושה האורגנית, כאילו מדובר בשאריות של מחווה גופנית שנצרבה בחומר.
סדרה של רישומים ביומורפיים של כתמי גרפיט דחוסים וקווים עמלניים בונים צורות המהדהדות איברי גוף. צורות אלו, הנעות בין המוכר למופשט, טעונות במתח שבין כבידה לקלילות; הן נראות כקבועות ברגע של קריסה, מחזיקות בתוכן מטען של פריון, הגנה וזיכרון.
התערוכה אינה מציעה נרטיב ליניארי, אלא חלל של הדהודים חומריים ופסיכולוגיים. היא עוסקת באנטומיה של הנפש דרך האנטומיה של החומר – במקומות שבהם אנחנו מחפשים מקלט, ובסימנים פיגורטיבית מצד אחד ,(Unfolding) “ שהחיים מותירים על פני השטח שלנו. זוהי עבודה של “פרימה והפשטה של הגוף על יד פריסה בחלל ובמתח שבין המסה לבין הקו.
Hadar Pery
